בית המשפט המחוזי בחיפה גזר שנת מאסר על תושב קריית מוצקין, שלמה ראב, שרצח את אמו מתוך רחמים. ראב, בן 59, גרוש ואב לבת, סעד את אמו המיוסרת אדלה, בת 87, חולה סיעודית שנזקקה לטיפול ולהשגחה מלאים.
הוא לא יכול היה לשאת בצערה וביוני אשתקד הלעיט אותה בכדורים והזעיק את מד"א. האם התאוששה מן התרדמת ושוב בחר להלעיט אותה בכדורים. גם ניסיון זה נכשל. הוא ריסק ופורר כ-20 כדורים מהתרופה "לוריבאן" והכניס את האבקה שנוצרה לכמוסות ריקות. כמו-כן, ריסק ופורר 15-10 כדורים מתרופה הנקראת "אלטורל" והכניס את האבקה לכמוסות ריקות. לאמו נתן לבלוע אותן את הכמוסות במסווה של ויטמינים.
ייסורי המצפון של ראב הביאו אותו להסגיר את עצמו למשטרה ולהודות במעשה. כעבור כמה שבועות נפטרה אמו.
ראב הודה והורשע. שלושת השופטים היו חלוקים בדעתם על העונש שיש להטיל עליו - 6 חודשים בפועל, שנה או 18 חודשים. לבסוף התפשרו על דעת הביניים של אב בית הדין אילן שיף, לגזור עליו שנה.
השופט שיף כתב בגזר הדין: "בפנינו מקרה מזעזע שבו מנסה בן, יוצא חלציה של אמו, להרעילה במירמה. הדעת ממאנת להאמין, הכיצד זה גמלה בנפשו של בן שפוי ומסור המטפל באמו, שנים הרבה, ההחלטה לקטול את חייה של אמו הורתו. נראה, כי נפלאות דרכיו של אדם ואף אנו, שהורגלנו בשבתנו על כס השיפוט, למעשים נוראים ומזעזעים, מצליחים לעיתים להיות מופתעים ממעשים המנוגדים לכאורה לתכונותיו ולאינסטינקטים של בן אנוש. הפתעתנו גדלה שבעתיים בעת ששמענו את עדויות עדי ההגנה שלאורך כל עדותם הזדקרה כחוט השני, מסירותו יוצאת הדופן של הנאשם לאמו".
טיפול נדיר באם עוד כתב השופט כי הנאשם שב מחו"ל כדי לסעוד את אמו. במשך כ-10 שנים טיפל בה מסירות אין קץ תוך ויתור על חייו הפרטיים. הוא נשא אותה, תרתי משמע, על כפיים ועשה לילות כימים כדי לספק את כל מחסורה. חרף הקושי העצום בטיפול באמו, שהתדרדרה לפני כשנתיים וחצי למצב סיעודי ודמנטי, נמנע הנאשם מלהעבירה למוסד סיעודי, אף שהדבר היה כרוך בהקרבה ובטיפול צמוד שלו יומם וליל באמו. הנאשם נמנע, כאמור, מלהעביר את אמו למוסד סיעודי, שכן בעת שהייתה צלולה סירבה לעבור למוסד סיעודי.
"הנאשם מצא לנכון לקיים את רצונה של אמו ואת הבטחתו לאביו המנוח, טרם מותו, לסעוד את אמו. אף רופאי המשפחה של הנאשם ואמו השתאו נוכח טיפולו הנדיר של הנאשם באמו. עד כמה מפתיעה התנהגותו של הנאשם, תעיד גם העובדה כי ביום בו ניסה הנאשם לשים קץ לחייה, קנה עבורה ויטמינים ב-1,000 ש"ח על-מנת לשפר את מצבה. הנאשם טרח עד אז לנסות ולטפל באמו, בכל דרך אפשרית, על-מנת להיטיב את מצב בריאותה. היה זה הנאשם שהזעיק אמבולנס כדי לפנות את אמו לבית החולים, לאחר שכאמור ניסה להרעילה".
תחושת אשם קשה לבן הנרצחת בגזר הדין נכתב כי טיפולו של הנאשם באמו ומסכת הייסורים שלו ושל אמו, גרמו לו נזקים נפשיים ופיזיים שהצריכו טיפול בידי נוירולוג. הוא טופל בתרופות, לרבות תרופות נוגדות דיכאון, ומצבו הנפשי בא לידי ביטוי בחוות דעת פסיכולוגית שצורפה לתיק בית המשפט, ובמסגרתה התייחסות לטפול שקבל בעמותת "עמך" בקבוצה טיפולית של בני הדור השני לניצולי שואה.
בהסבירו את העונש הקל כתב בית המשפט: "העובדה שהנאשם ישא, מן הסתם, בליבו ובמוחו את תחושת האשם בשל נסיונו לרצוח את אמו. תחושה זו תלווהו עד יומו האחרון".
עורכת הדין, תמי אולמן, המייצגת את ראב, ביקשה להשהות את ביצוע העונש כדי שתוכל לערער עליו. שלמה ראב, שמצבו הנפשי קשה, יחל לרצות את מאסרו בעוד חודש.