דרישות חדשות שמציבה רשות ניירות ערך מעכבות את גיוסי ההון של הבנקים. ל-TheMarker נודע כי בימים האחרונים הודיעה הרשות לנציגי הבנקים כי בכוונתה להקשיח את חובות הגילוי שהיא תדרוש מהם בגיוסים המתוכננים.
לנוכח זאת ייאלצו בין השאר הבנקים להכין בשבועות הקרובים תשקיפים; מה שעל-פי ההערכות יעכב את הגיוסים בשבועות בבנקים שכבר החלו בהכנת תשקיף, ובכחודשיים בבנקים שעדיין לא החלו בהכנתו. בבנקים מתכננים לגייס מיליארדי שקלים כדי להתמודד עם דרישה להגדלת יחס הלימות הון ולהפחית את מצוקת האשראי במשק.
הונם העצמי של הבנקים מורכב משלושה רבדים: הון מניות, שטרי הון וכתבי התחייבות נדחים. הבנקים אינם נוהגים לגייס הון באמצעות הנפקת מניות, אלא באמצעות הנפקה של שטרי הון וכתבי התחייבות נדחים. גיוס הון בנקאי באמצעות שטרי הון מחייב את הבנקים בפרסום תשקיף, ואילו גיוס הון בנקאי באמצעות כתבי התחייבות נדחים פטור, על-פי תקנות ניירות ערך, מפרסום תשקיף של הבנק עצמו. ההבדל הזה נתן לבנקים בשנים האחרונות תמריץ לגייס חלק ניכר מההון שלהם באמצעות כתבי התחייבות נדחים.
כעת נודע כי הרשות תדרוש מהבנקים לפרסם תשקיף גם בגיוסים באמצעות כתבי התחייבות. לנוכח זאת החלו רוב הבנקים בהכנת התשקיפים, שיכללו בין היתר פירוט עדכני ומלא של מצב ההשקעות שלהם בחו"ל ושל החשיפה האפשרית להפסדים בגין ההשקעות האלו. הכנת התשקיפים תגרום לעיכוב ניכר בגיוסי ההון של הבנקים. במערכת הבנקאות העריכו אתמול כי הבנקים יסיימו את הכנת התשקיפים בתוך שבועות עד חודשים.
בנוסף לדרישה לפרסום תשקיף, דורשת הרשות כי בנק ישראל ישנה חלק מהתנאים של כתבי ההתחייבות. שטרי הון וכתבי התחייבות הם למעשה איגרות חוב הכוללות תנאים ומגבלות מיוחדים, שנקבעו בידי הפיקוח על הבנקים (בנוהל בנקאי 311) ושמאפשרים לבנקים להתייחס להון המגויס באמצעותם כאל חלק מההון העצמי של הבנק.
בין היתר מדובר בתנאים שלא מאפשרים לבנקים לשלם למחזיקי האג"ח תשלומי ריבית, אם חלה הרעה במצב הבנק. כך, למשל, לפני כחודשיים נדרש בנק הפועלים לאישור מיוחד של הפיקוח על הבנקים לשלם למחזיקי כתבי ההתחייבות של הבנק ריבית, מכיוון שעל-פי הכללים שנקבעו על-ידי המפקח, אם הבנק סובל מהפסדים, הוא לא רשאי לשלם את הריבית למשקיעים.
ברשות מבקשים להימנע מהישנות של חוסר בהירות כזה בעתיד, ודורשים מבנק ישראל לפשט את הכללים. עוד מתנגדים ברשות לניסיון של הבנקים לכלול בתנאי כתבי ההתחייבות כלל שיאפשר לבנק שלא לשלם למשקיעים ריבית בעתיד, אם דירקטוריון הבנק יקבע כי עלויות הגיוס החדשות של הבנק התייקרו באופן שלא מאפשר לשלם את הריבית למחזיקי כתבי ההתחייבות הקיימים.
בניגוד למגמה בשנים האחרונות, ב-2009 סובל שוק האשראי בישראל מקיפאון מוחלט, על-רקע מחנק האשראי בעולם. מדצמבר 2008 הצטמצם האשראי במשק בכ-19 מיליארד שקלים ל-604 מיליארד שקלים. על-פי ההערכות, הבנקים הישראלים צריכים לגייס ב-2009 12-10 מיליארד שקלים, כדי לספק את צורכי האשראי של המשק.
