אדריאנה רוזנברג תבעה את אלברט חסידים בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים לאחר שלא הייתה מרוצה מרהיטים שבנה עבורה.
מכתב התביעה עלה שבחודש מרס 2008 רכשה רוזנברג מחסידים שולחן אוכל, שמונה כיסאות ומזנון לסלון. עם קבלת הריהוט חתמה על מסמך לפיו הריהוט התקבל לשביעות רצונה, אלא שבחלוף זמן קצר (מספר חודשים) גילתה פגמים בריהוט. לדבריה, חרף העובדה שהנתבע תיקן את הריהוט והחליף מספר פריטים, היא עדיין אינה מרוצה והריהוט "הסורר" נותר פגום. רוזנברג צירפה לכתב התביעה 17 תמונות להמחשת טענותיה.
חסידים השיב שנציגיו ביקרו בביתה של רוזנברג ותיקנו את הטעון תיקון ומשכך, לא ניתן לומר שהריהוט עדיין פגום. בדיון בפני השופטת תמר בר-אשר צבן, התחייב חסידים לתקן את הרהיטים לשביעות רצונה של רוזנברג.
בפסק הדין קבעה השופטת שספק אם כל התמונות משקפות פגמים בריהוט וחלקן מצביעות על כך שמדובר במרקם הטבעי של העץ. "יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהפגם בפינת השולחן וכן מהפגם ברגל המזנון. אולם ספק בעיני אם עלה בידי התובעת להוכיח כי פגמים אלו, ובייחוד הפגם ברגל המזנון אכן היו בעת שהגיע הריהוט לביתה. מאז הגיע הריהוט ועד אשר הוגשה התביעה חלפו לא מעט חודשים ומדובר בפגמים אשר בהחלט ייתכן שנגרמו במהלך תקופה זו בביתה של התובעת. מה גם שקשה להניח שהתובעת הייתה מסכימה לקבל את המזנון עם פגם כה קשה כמו זה שנראה בתמונה שהוגשה על ידה".
השופטת הפנתה לדברים שאמר חסידים, מספר פעמים, במהלך הדיון: "אני מסכים לתקן עד שהתובעת תהיה מרוצה ומסכים להחליף לחדש", ופסקה ש"יש לאמץ" את הצעתו. השופטת הדגישה שהיא אינה משוכנעת שרוזנברג קיבלה ריהוט פגום ולאור הצהרת חסידים פסקה: "הנתבע יתקן את הפגמים בריהוט שבעניינו הוגשה התביעה, וככל שיהיה צורך אף יחליף את פרטי הריהוט שיהיה צורך בהחלפתם וזאת תוך 40 יום מהיום. מעבר לכך לא מצאתי לנכון לחייב את הנתבע בתשלום פיצוי לתובעת".