ממחקר חדש שנערך בבית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית עולה כי קרוב למחצית מבני ה-57 ומעלה בישראל מדווחים על תחושת בדידות במהלך השבוע. בדידות נפוצה בישראל בעיקר בקרב נשים, בני 75 ומעלה, בקרב קבוצת הפרודים והאלמנים והמגזר הערבי.
בשנים האחרונות מראים מחקרים שנעשו בעולם, כי בדידות היא תופעה חברתית שכיחה בקרב אנשים זקנים. מחקרה של ד"ר שרון שיוביץ-עזרא, מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, הוא המחקר הראשון שנעשה במטרה ללמוד על היקף התופעה בישראל בהשוואה למדינות אחרות, ובקרב תתי-קבוצות המרכיבות את האוכלוסיה הזקנה בישראל.
מחקרים מוכיחים כי לתחושות בדידות השלכות מזיקות במישורי חיים שונים של אנשים מבוגרים. מחקרים רבים הראו כי לחוויית הבדידות השפעה שלילית על הבריאות הגופנית המתבטאת בין היתר בלחץ דם גבוה ובבעיות לב, לצד השפעה מזיקה על הבריאות הנפשית ועל איכות החיים המתבטאת גם בדיכאון ובחוסר שינה. מנגד, מחקרים הראו כי לתמיכה חברתית השפעה מטיבה.
לצורך המחקר הנוכחי, נעשה שימוש בנתונים לגבי ישראל מתוך הגל הראשון של סקר הבריאות, הזיקנה והפרישה האירופי (SHARE). הממצאים מלמדים כי בדידות בתקופת הזיקנה היא תופעה נפוצה בישראל: 45% מהמשיבים במדגם העידו על חוויית תחושת בדידות ברמה כלשהי במהלך השבוע שחלף. עבור 12% מבני ה-57 ומעלה הבדידות מהווה חלק בלתי נפרד מהחיים, כאשר 5% מתוכם חווים אותה באופן תמידי. היקף התופעה בישראל דומה להיקפה באיטליה, בצרפת ובאוסטריה, אך היא נפוצה יותר בישראל בהשוואה לארה"ב, לגרמניה ולהולנד.
הממצאים העלו כי בישראל בדידות נפוצה בעיקר קבוצת הפרודים (90%) והאלמנים (70%), בני 57 ומעלה מהמגזר הערבי (66%), נשים בנות 57 ומעלה (50%), ובקרב קבוצת הגילאים 75 עד 85 (50%).
באופן מפתיע, כ-60% מקבוצת האנשים החיה עם בן/בת-זוג (שלא בנישואין) הביעו בדידות לעומת רק כ-50% מהגרושים.
"ליצור לבודדים רשת חברתית וירטואלית" נוכח היקף התופעה בישראל, מציעה ד"ר שיוביץ-עזרא לשלב דרכי מניעה והתמודדות ברמת הפרט, הקבוצה והסביבה הרחבה: "כדי להקל על הבדידות אפשר לקבוע מדיניות של תחבורה ציבורית ללא תשלום לאנשים מבוגרים, דבר שישפר את יכולת הניידות שלהם. אפשרות נוספת היא חיבורם של אנשים מבוגרים המוגבלים בניידותם למחשב ולאינטרנט ויצירה של רשת חברתית וירטואלית. גופי רווחה שישכילו לשלב ההתערבויות ברמת הפרט, הקבוצה והסביבה הרחבה יותר יסייעו לחיזוק הקשרים החברתיים של האוכלוסיה המבוגרת".
הממצאים יוצגו בכינוס לציון 50 שנה לבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, שיעסוק ב"תמורות ואתגרים בחינוך, במחקר, בפרקטיקה ובמדיניות בעבודה סוציאלית".
