פילנתרופים בארץ תורמים כ-7% מהכנסותיהם, אחוז הגבוה מזה הקיים במדינות מערביות שונות. זוהי המסקנה העולה ממחקר שערכו פרופ' הלל שמיד ואבישג רודיך מהמרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל בבית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית. הממצאים המלאים יוצגו ביום ג' הקרוב (26.5.09) במסגרת כינוס שכותרתו היא "מקומה של הפילנתרופיה בעיצוב מדיניות ציבורית בישראל" של בית הספר.
גובה התרומה הממוצעת של הפילנתרופים בישראל עומד על כ-2.8 מיליון שקלים לשנת 2006, המיועדים בעיקר למיזמים ולתוכניות חברתיות וחינוכיות.
פרופ' שמיד ציין, כי פילנתרופים רבים העידו כי תרומותיהם נובעות מתוך רצון לגרום לשינוי-חברתי, פוליטי ואף מדיני, וזאת לאור חוסר שביעות הרצון הקיימת מהתנהלות המדינה. לפיכך, אומר שמיד, ניתן לאפיין את הפילנתרופ הישראלי כיזם ומכוון מטרה, אשר מנסה לייעל את התנהלות המגזר השלישי ולהרחיב את תפקידה המסורתי של הפילנתרופיה בישראל, בפרט ביחס לממשלה ובהקשר של השפעת הפילנתרופיה על מדיניות ציבורית.
שמיד הוסיף כי בניגוד להנחה הקיימת, לפיה זיכוי ממס מגביר את הנכונות לתרום, מתברר כי הפילנתרופ הישראלי איננו מנצל סעיף זה במלואו והתרומה הממוצעת נופלת מזו שהחוק מאפשר לו. לדבריו, חיזוק הנכונות לתרומה מקורו כנראה בגורמים אחרים הקשורים באיתנות הפיננסית של הפילנתרופ מחד-גיסא, ובהגברת הסולידריות שלו עם הצרכים של החברה בישראל מאידך-גיסא.
ארנון מנטבר, מנכ"ל ג'וינט ישראל, אשר ארגונו ישתתף בכינוס, אמר כי בשנים האחרונות השקיע ג'וינט ישראל סכום של למעלה מ-8 מיליון שקלים בפיתוח הפילנתרופיה בישראל: "הג'וינט היה שותף בהקמת ארגון 'מתן' לפיתוח פילנתרופיה עסקית תאגידית, בהקמת ארגון 'מידות' לדירוג עמותות בישראל, במרכז לחקר הפילנתרופיה באוניברסיטה העברית, וכן במרכז למנהיגות מתנדבת. אנו רואים ערך בפיתוח תרבות הנתינה בישראל ולכן מפתחים כלים לנתינה מושכלת כמרכיב חיוני לחברה בריאה".