מורים רבים לעיתים קרובות מתעלמים מהנושא. "זו בעיה ענקית והיא נפוצה ביותר", אומרת דברה יאגר, מורה לכימיה בבית ספר תיכון בקליפורניה, שערכה לאחרונה סקר אנונימי ל-50 מתלמידיה - רובם הודו כי הם שולחים הודעות טקסט במהלך השיעור.
"אני לא יכולה לדעת מתי זה קורה, ואין משהו שאנחנו יכולים לעשות בעניין", היא אומרת. "ואני לא מתכוונת לבזבז את הזמן כל יום מחדש כדי לאכוף זאת".
ד"ר ג'ופה אומר כי הורים הרבה פחות מודעים לבעיה של הודעות הטקסט לעומת משחקי המחשב או השימוש הכללי במחשב, והתוכניות הלא מוגבלות של חברות הטלפונים מאפשרות הרבה פעמים להורים שלא לשים לב יותר לפרטים שבחשבון.
למרות זאת, ישנם הורים שמתחילים לנקוט באמצעים. גרג הארדסטי, כתב חדשות בעיתון "The Orange County Register" שבקליפורניה סיפר כי בסוף שנה שעברה בתו בת ה-13, ריינה, שלחה 14,528 הודעות טקסט בחודש אחד. היא הייתה מחזיקה איתה את הטלפון כשהייתה נכנסת למיטה, הופכת אותו למצב שקט וכך שולחת ומקבלת אס.אמ.אסים.
הארדסטי כתב טור על הודעות הטקסט של בתו בעיתון, אך בעקבות הפרסום מספר ההודעות ששלחה עלה ל-24,000. בסופו של דבר, כשציוניה החלו לרדת, החרימו הוריה את הטלפון.
הציונים של ריינה עלו בחזרה והטלפון חזר לידיה, אך הודעות הטקסט הוגבלו ל-5,000 לחודש - ונאסר עליה להשתמש בו בשעות הלילה של אמצע השבוע.
למרות זאת היא טוענת כי יש גורם של צביעות בכל הסיפור: אמא שלה גם היא מכורה לטלפון הסלולרי אותו היא נושאת בארנקה. "היא צריכה להבין קצת יותר, בגלל שהיא תמיד בטלפון", אומרת ריינה. "אבל היא אומרת, 'טוב נו, אני לא רוצה שאת תשלחי הודעות טקסט'".
פרופ' טירקלה מביעה הזדהות ואומרת כי "בני נוער מרגישים שהם נענשים על התנהגות שהוריהם גם הם לוקחים בה חלק, ומתבגרים עדיין צריכים את תשומת הלב של הוריהם".
"למרות שהם שולחים כ-3,500 הודעות בשבוע, כשהם יוצאים משיעור הריקוד הם מתאכזבים לראות את האבא ממתין במכונית כשהוא מחובר לטלפון הנייד" היא מסבירה, "הפנטזיה של כל מתבגר היא שההורה יהיה שם, יחכה, יצפה ויהיה כולו שלו".