החוקרים מאמינים כי אותן קבוצות רפואיות הקובעות את המדיניות על-פיה מומלץ להשתמש באספירין כדרך מניעה עיקרית, צריכות לרענן את מדיניות הטיפולים שלהן.
במסגרת הקווים המנחים שלו למניעה ראשונית של התקפי לב ושבץ, איגוד הלב האמריקני קובע כי היתרונות של אספירין במינון נמוך (75 עד 160 מיליגרם ליום) עולים על הסיכונים אצל רוב החולים "הנמצאים בסיכון גבוה למחלת לב כלילית".
אך קווים מנחים אלו קובעים גם כי אין לתת אספירין לחולים שרגישים לאספירין ולאותם מטופלים הנמצאים בסיכון לדימומים של הקיבה והמעיים ולשבץ הקשור לדימום.
דובר איגוד הלב האמריקני, הקרדיולוג ד"ר ג'רלד פלטשר, אמר בראיון ל-WebMD כי הוא מאמין שקווים מנחים אלו בטוחים וכי היתרונות של אספירין במינון נמוך אכן עולים על הסיכונים בקרב אנשים בריאים עם סיכון נמוך לדימומים שנמצאים בסיכון להתקפי לב. הוא ציין גם כי באחד המחקרים שנכללו בניתוח הנתונים, המשתתפים לקחו 500 מיליגרם של אספירין על בסיס יומי. מינון כזה לדבריו הוא "הרבה אספירין, ומינונים נמוכים הם בטוחים יותר".
אך במאמר נלווה לדוח, נוירולוגית וחוקרת בתחום השבץ, ד"ר אל אלגרה, כתבה כי גורמי הסיכון לא צריכים להוות את השיקול היחיד כשקובעים אם אנשים בריאים צריכים לקחת אספירין על בסיס יומי.
לדבריה, למרות שחולים מסויימים מקבלים את הסיכונים, אחרים אולי יעדיפו לוותר על האספירין במידה שאין יתרון ברור לשימוש בו.
השאלה כיום היא לא אם להשתמש באספירין, אלא האם לתת אספירין בנוסף לתרופות אחרות. סטטינים ותרופות להורדת לחץ דם יכולים גם הם להוריד את הסיכון למחלת לב בכ-50% והם בטוחים ביותר.
החוקרים מסכימים כי החולים והרופאים צריכים להתמקד בראש ובראשונה בשמירה על רמות כולסטרול תקינות ועל לחץ דם תקין.
עוד הוסיפו ואמרו כי אנשים הסובלים מכולסטרול גבוה צריכים לקחת סטטינים הרבה לפני שהם חושבים על אספירין.
