מאות אזרחים חלפו אחר-הצהריים (יום א', 31.5.09) מול ארונו של נשיאה הרביעי של מדינת ישראל, הפרופסור אפרים קציר, ברחבת מכון ויצמן ברחובות. כל זאת לקראת טקס האשכבה הממלכתי שהחל אחר-הצהריים בהשתתפות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נשיא המדינה, שמעון פרס, שרי הממשלה וחברי כנסת.
בטקס, שהחל בקריאת קדיש מפי בנו של אפרים קציר, שקרא את מילות הקדיש בקול חנוק מדמעות, אמר ראש הממשלה נתניהו כי סיפור חייו של הנשיא הרביעי של מדינת ישראל הוא סיפורה של תקומת העם היהודי במדינת ישראל. סיפור שמשלב את חריפות המוח היהודי עם הדאגה לביטחונה של מדינת ישראל.
"אפרים קציר עשה כל חייו כדי לתרום מיכולותיו הנדירות למען עמו ולמען ארצו. בכל אחת מהשליחויות הקפיד שהשליחות תהיה העיקר ולא הוא שהיה נושא השליחות. מעטים הם האנשים שצניעותם ופשטות דרכיהם רק הולכות ומתעצמות ככל שמתחזק מעמדם. לא רבים האנשים שגם כשהם מעפילים לפסגות הם ממשיכים להתנהג בצורה עממית. אפרים קציר היה כזה. גם כשהיה נשיא - לא היה נישא. גם כשהוביל מחקרים פורצי דרך לא התנהג ככזה.
אפרים קציר נשא באצילות את מות אחיו האהוב בידי מרצחים טרוריסטים. הוא נשא באותה אצילות את הטרגדיות הקשות מנשוא שפקדו את חייו האישיים. הוא נשא בליבו את הצער העמוק והמשיך במפעל תרומתו לעמו בצורה שעוררה הישתאות ופליאה מצד כל העם", אמר נתניהו.
נשיא המדינה פרס אמר בהספד שנשא כי מתחילת המדינה, בן-גוריון רצה מאד שנשיא המדינה יהיה איש מדע. "מי ששב להביט על אותה התקופה, זוכר את שפע המדענים היהודים סביב איינשטיין, בתחילה באירופה ולאחר היטלר בארצות הברית. אפרים השתייך כבר אז לקבוצת אישים ברוכי - אל שעל אף היותם בודדים, תרומתם לקולקטיב חורגת כל שגרה. כבר אז היה בשורה הראשונה של המדע בעולם. במחצית הראשונה של המאה ה-20. שמו הלך לפניו ברחבי תבל אך ליבו נשאר ברחובות - בין הפרדסים, בין החברים, בין התלמידים, בין המדענים שהתרכזו במכון וויצמן", אמר הנשיא.
לדבריו, משנהיה נשיא, ניצל קציר את ברק חוכמתו המדעית לתשתית התנהגותו המדינית. "מתפקידו של הנשיא לדאוג לאחדות העם, להקטנת פערים, למניעת קיטוב חברתי ולהעלאת הרמה המוסרית של העם. אפרים קציר עשה בכהונתו רבות לשתול ערכים אלה בתוך הלבבות. הוא כיהן בתקופה רוגשת וקשה של מלחמת יום הכיפורים, אך זכה גם לעדנה כאשר בתקופתו החל תהליך השלום עם מצרים שהיה כה מרגש ומסעיר. לא היה לו מתחרה בציות ובטוב לב, בידע ובכישרון. ההתמודדות שלו עם אסונות שפקדו את המשפחה במהלך חייו הפעימה אותנו, שעקבנו אחריו בכאב גדול. גם בערוב ימיו, כשתשו כוחותיו הוא המשיך לעבוד במחקרו המדעי. אני מניח שלא העלה על דעתו שיוכל להיפרד מעבודתו, אלא אם כן המוות יכריח אותו לעשות זאת. תמיד צנוע, תמיד אדיב, תמיד מסייע שכן גם היה מורה טוב למאות תלמידיו", ספד לו פרס.
גם יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, השתתף היום בטקס האשכבה הממלכתי במכון ויצמן ואמר כי הנשיא קציר, מלבד היותו איש אשכולות וחוקר דגול, היה בראש ובראשונה איש ציבור בכל נימי נפשו, אדם טוב, ישר דרך, אוהב אדם.
"הכנסת מרכינה את ראשה בעקבות פטירתו של הנשיא הרביעי, פרופסור אפרים קציר. על אף הטרגדיות ובשורות האיוב שפקדו אותו, נותר קציר מעורב בדעת עם הבריות ואהוב עליהן", אמר והוסיף כי המדע היה לזירת חייו של קציר, בו תרם את תרומתו הייחודית והענפה לאוצרות המדע של מדינת ישראל ושל המין האנושי, ובאמצעותו הגשים את חלומו הציוני.
"הנשיא קציר ייזכר כציוני דגול, אשר רתם את כל הוויתו, ידיעותיו ומאוויו למען הקמתה של מדינת ישראל ושגשוגה", אמר.
לקראת סיום טקס האשכבה עלתה לדוכן הנואמים נכדתו של קציר, צילה קצ'לסקי. בקול דומע היא תיארה את הקשר החם שהיה בין סבה לבינה ואת התפקיד החשוב שמילא בחייה כמורה דרך.
"כולנו נשענו עליך, שאלת רק איך אפשר לעזור. גם כשהיית מרותק למיטה לא חשבת על עצמך", אמרה. קצ'לסקי קראה מספר שורות מן השיר המתמיד של ביאליק, שיר שסבה אהב.
עוד הוסיפה כי לא הספיקה להגיד לו את הדברים כי לא האמינה שזה הסוף. "ה' נתן וה' לקח יהי שם ה' מבורך", חתמה את דבריה..