דוד חסון תבע את מוטי ועקנין בבית משפט לתביעות קטנות בקרית-גת בסכום של 3,827 שקל לאחר שלדבריו, חייב את כרטיס האשראי שלו בסך של 358 שקל ללא היתר וללא הרשאה. מכתב התביעה עלה שביום: 20.7.08 חסון הזמין חבילת נופש לטורקיה, באמצעות ועקנין המשמש כסוכן נסיעות וגילה בדיעבד שועקנין חייב אותו בסכום של 358 שקל ללא ידיעתו. "כשביררתי במה מדובר ועקנין אמר לי שטעה בחישוב".
ועקנין טען בכתב ההגנה שחסון הזמין ממנו נופשון לטורקיה עבור זוג וילד בעלות של 9,000 שקל ופרטיו ופרטי אשתו היו מעודכנים במחשב מהזמנה קודמת. "את פרטי הילד, חסון אמור היה למסור לי בשלב מאוחר יותר". ועקנין סבר שהילד הוא מתחת לגיל 12 אלא שבסופו של דבר הסתבר שבנו של חסון אינו "ילד" כהגדרת חברת הנסיעות, אלא בגיר ובמועד הנסיעה היה בן 17. "לפיכך, היה על חסון להוסיף סך של 100 דולר". ועקנין הדגיש שהחיוב הנוסף נמסר לחסון מספר פעמים, והוסבר לו שמקורו נובע מגיל בנו. ועקנין ביקש לדחות את התביעה בהיעדר עילה.
בדיון בפני השופט איל באומגרט, הכחיש חסון שהוסבר לו מראש שעליו להוסיף סך של 100 דולר ולדבריו, הדבר נאמר לו בדיעבד לאחר שפנה לועקנין לברר את פשר החיוב. חסון הלין על כך שועקנין עשה שימוש ללא היתר בחשבון כרטיס האשראי וביקש השבה.
בפסק הדין דחה השופט את התביעה ומתח ביקורת נוקבת על חסון. "נטל ההוכחה רובץ על התובע. לאחר שבית המשפט שמע את הצדדים, עדות הנתבע עדיפה על עדות התובע ובית המשפט דוחה את עדות התובע כבלתי אמינה וניסיון לעשות עושר ולא במשפט לאחר שמסר פרטים לא מדויקים לנתבע. עדות הנתבע הייתה מהימנה על בית המשפט וניכר היה בו שהמעמד אינו נוח לו, ודיבר אמת כאשר העיד בבית המשפט שטרם החיוב הנוסף של 100 דולר, הודיע על כך לתובע והסביר לו את מקורו".
השופט חייב את חסון לשלם לועקנין הוצאות משפט בסך 350 שקל. התשלום ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.