הלל גמהור, 46, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על גזר דינו של בית משפט השלום בעיר מיום: 25.1.09 שהרשיע אותו על-פי הודאתו בעבירה של גניבת רכב, תוך כדי ביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כדין.
בכתב האישום נאמר שביום: 6.1.08 גנב גמהור, תושב הכפר בית ענאן שבשטחים, רכב מסוג סובארו, משכונת גבעת שאול בירושלים וכשנתפס סירב לפתוח את הדלת והשוטרים נאלצו לשבור את השמשה. בית משפט השלום גזר עליו 48 חודשי מאסר לריצוי בפועל החל מיום מעצרו. כמו-כן הופעלו שני מאסרים על תנאי של 10 ו-4 חודשים באופן מצטבר, כך שבסך-הכל עליו לרצות 58 חודשי מאסר בפועל ומאסר על תנאי.
בכתב הערעור טען שהעונש שהוטל עליו חמור וסטה לחומרה ממידת הענישה המקובלת. "העונש ממלא אחרי מטרת הגמול ואינו מתחשב בנסיבותיי האישיות, גילי, הודאתי בבית משפט ובחרטה שגיליתי". גמהור ביקש לקבל את הערעור ולהקל בעונשו.
בית משפט המחוזי פסק, בהיעדר הצדדים, שדין הערעור להידחות. "כפי שצוין בגזר הדין, רישומו הפלילי של המערער מלמד כי בעבר גנב שישה רכבים ויש לו 23 הרשעות בעבירות רכב, זאת בנוסף לעבירות רכוש, מירמה, תעבורה וכניסה לישראל שלא כחוק, כי הוא אינו נרתע מלשוב ולבצע עבירות למרות מאסרים ממושכים וכן מאסרים מותנים התלויים ועומדים נגדו עד כי נקבע שמאז היה בן 16, גניבות הרכב הן עיסוקו והן אורח החיים שבחר. עוד הפנה בית משפט קמא לכך כי כבר בעבר פסק בית המשפט כי ההתחשבות בנסיבותיו מוצתה עד תום. עוד כפי שצוין בגזר הדין הודאת המערער בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, שיש בה כדי להוות נסיבה לקולא, באה אך בשלב מאוחר, לאחר שכבר העידו חמישה עדי תביעה. בהתייחס לכל אלו, ומשהתרשם בית משפט קמא כי גם לחרטה שהביע המערער אין מקום לייחס משקל, העונש שהוטל על המערער, אף שהוא חמור, אינו חורג מהמידה הראויה, עד כי הוא מצדיק התערבות ערכאת הערעור".