רבים מהמתבגרים בישראל אינם מרוצים ממשקל גופם, מגדירים עצמם כשמנים ומעוניינים לפתוח ב"דיאטת כסאח" כדי להסיר ממשקלם כמה שיותר. כך עולה (ג', 2.6.09) ממחקר שנערך במכללה האקדמית גליל מערבי.
המחקר נערך בקרב מדגם מייצג של 323 נערים ונערות, בכיתות ז'-י"ב (גיל ממוצע 14.4), על-ידי ד"ר ברכה כץ שיבאן, מומחית להתנהגויות אובדניות, מהמחלקה לקרימינולוגיה במכללה האקדמית גליל מערבי.
מנתוני המחקר עולה, כי 41% מהמתבגרים ציינו כי אינם מרוצים ממשקל גופם ו-47% מגדירים עצמם כשמנים. כמו-כן, 30% ציינו כי היו מעוניינים להפחית למעלה מ-5 ק"ג ממשקל גופם.
עורכי המחקר מסבירים, כי מתבגרים שמגדירים עצמם כשמנים, נמצאים ברמת סיכון גבוהה יותר לפתח הפרעות אכילה בהשוואה לאלה שמגדירים עצמם כרזים. מממצאי המחקר עולה, כי 6% מהמתבגרים הם בסיכון גבוה לפתח הפרעת אכילה מסוג אנורקסיה נרווזה.
בנוסף לכך נמצא, כי לבנות יש סיכוי גדול יותר לפתח הפרעת אכילה לעומת בנים.
לטענת עורכי המחקר, ממצאי המחקר העלו כמה מסקנות מדאיגות: תפיסה עצמית של המתבגרים כשמנים, מהווה גורם מאיץ בהתפתחות הפרעת אכילה בגילאי 18-12.
"לפי ממצאינו, תפיסה זו אינה משקפת בהכרח מצב נתון של השמנה. התמודדות עם מניעת הבעיה נשענת במידה רבה על תוכניות אשר מלמדות אודות בריאות, ותזונה, העצמה וערך עצמי", ציינה ד"ר כץ-שיבאן.
לדברי ד"ר כץ-שיבאן, "המחקר מתבסס על תאוריית התפקידים אשר קושרת בין תפיסת העצמי של האדם לבין החברה או התרבות בה הוא חי. החברה המודרנית מקשרת תכונות חיוביות שונות עם מראה חיצוני מושך ורזה המהווה בסיס להתפתחות הפרעות אכילה, בעיקר אצל בנות. רזון מסמל שליטה עצמית, עידון וריסון של תשוקות תרבותיות, בעוד השמנה מסמלת עצלות והתמסרות להנאות ותאוות שונות".
"לאור ממצאי המחקר נראה כי חשוב לכלול בתוכניות מניעה גם התייחסות למימד התרבותי אשר מאדיר את פולחן הרזון, בין אם באמצעות פיתוח מחשבה ביקורתית ביחס לתשדורות מהתקשורת, ובין אם על-ידי ייזום שינויים בתשדורות ובמודלים התרבותיים המוצגים לנוער בכלל, ולבנות בפרט בגיל ההתבגרות", מסכמת כץ-שיבאן.