יום לאחר נאומו ההסטורי בקהיר הגיע נשיא ארה"ב, ברק אובמה, לגרמניה. אובמה ביקר במחנה הריכוז בוכנוולד, בליווי חתן פרס נובל וניצול מחנה בוכנוולד, אלי ויזל, ועם קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל.
מוקדם יותר ביום שישי קיים אובמה שיחות עם מרקל בדרזדן בנוגע לתהליך השלום, ואמר שזה הזמן להתקדם הלאה וכי הוא מאמין שניתן לפתור את הסכסוך הישראלי-פלשתיני עוד השנה.
"בוכנוולד מלמדת אותנו שעלינו להיות זהירים ביותר לגבי הפצת הרשע בזמננו, שעלינו להימנע מהתחושה השגויה שסבלותיהם של אחרים אינם הבעיה שלנו, ועלינו לרתום עצמנו למאבק באלה שמנצלים אחרים כדי לקדם את האינטרסים שלהם", אמר בעת ביקורו במחנה.
בנוסף, אמר כי הזוועות מלמדות אותו על יכולתה של ישראל לחוש אמפתיה לסבלם של אחרים, והדבר נותן לו תקווה שיווצר שלום מתמשך בין ישראל לבין הפלשתינים.
במחנה בוכנוולד, בו נרצחו 56,000 אנשים, הניחו אובמה, ויזל ומרקל זרי ורדים באתרי ההנצחה וסיירו בקרימטוריום ובתאי האסירים. אובמה תיאר את המחנה כ"תוכחה האולטימטיבית" לאנשים שמכחישים את השואה, ואמר שחובה על אנשים היום להתעמת מול אנשים המכחישים כי מחנות מסוג אלה היו קיימים. לעיתונאים אמר שדודו השני, צ'רלי פיין, עזר לשחרר את מחנה-הבת הסמוך, אוהרדרוף, ימים מספר לפני שהגיע הצבא האמריקני לשחרר את בוכנוולד. הוא הוסיף שדודו חזר מן המלחמה והתקשה לדבר על הזוועות שראה שם.
מוקדם יותר אמר שעל נשיא אירן, אחמדינג'אד, לערוך ביקור משל עצמו בבוכנוולד, זאת לאחר שהלה אמר שהשואה הייתה "הונאה גדולה". "אין בי סבלנות לאנשים שמכחישים את ההיסטוריה", אמר בראיון בגרמניה עם רשת NBC, "וההיסטוריה של השואה אינה משהו ספקולטיבי".
אובמה אמר שוושינגטון אינה יכולה לכפות את השלום, אולם ביכולתה להבהיר חלק מ"אי ההבנות" על-מנת להריץ את התהליך. הוא ומרקל התחייבו לתמוך בבניית מדינה פלשתינית לצידה של ישראל. בנוסף, התחייבה הקנצלרית מרקל לשתף פעולה עם ארה"ב בתהליך סגירתו של מחנה המעצר גוואנטנמו בקובה. אובמה הדגיש כי לא ביקש מגרמניה להוציא עצירים ספציפיים מן המתקן, ושהקנצלרית מרקל לא קיבלה על עצמה מחוייבויות בנושא.
בהמשך הביקור יגיע אובמה לבית החולים הצבאי האמריקני בלאנדשטול, שם ייפגש עם חיילים אמריקניים שנפצעו בעירק ובאפגניסטן. ביום שבת ישתתף בטקסים בצרפת לציון יום השנה ה-65 לנחיתת כוחות הברית בנורמנדי (די דיי) במלחמת העולם השנייה.
עובדות על בוכנוולד - כ-250 אלף אסירים הוחזקו בבוכנוולד מאז יולי 1937 ועד השחרור באפריל 1945. כ-56 אלף איש נרצחו שם, ביניהם 11,000 יהודים.
- על גבי שער הברזל מונח השלט “Jedem das Seine” - כל אחד לעצמו.
- המחנה נועד בתחילה לאכלס קבוצות שונות כגון המתנגדים למשטר הנאצי, 'מאמיני יהוה', הומוסקסואלים ואסירים לשעבר. אולם לאחר ליל הבדולח ב-9 בנובמבר, 1938, הוקדש המקום לאחזקתם של אלפי יהודים.
- המחנה שוחרר בידי כוחות הברית ב-11 באפריל, 1945.כ-21,000 מאסירי בוכנוולד שוחררו, ביניהם כ-4,000 יהודים, ובכללם כ-1,000 ילדים ונערים.
- לאחר המלחמה, בין 1950-1945 השתמשו הסובייטים במחנה לאחזקת אסירים פוליטיים.
- ב-1958 ייסדה ממשלת גרמניה המזרחית את אתר ההנצחה בבוכנוולד.
- בין אסירי המחנה היו אלי ויזל, הרב הראשי של ישראל, ישראל מאיר לאו, לאון בלום (ראש ממשלת צרפת לשעבר), ז'ורז' מנדל (שר הפנים של צרפת), אימרה קרטס (חתן פרס נובל לספרות), יעקב אביגדור (רב וסופר), ולודוויג פלק (מדען וסוציולוג).
