קלינטון מפתיעה את ישראל: כופרת בהבנות בוש-שרון

שרת החוץ האמריקנית, הילרי קלינטון, כופרת בהבנות בוש-שרון. לדבריה, לטענות כאילו הנשיא ג'ורג' בוש הסכים לבנייה בגושי ההתיישבות, אין תימוכין - לא בעל-פה ולא בכתב. ההבנות בהן מדובר הושגו ב-2004 - זמן קצר לפני יישום ההינתקות - לאחר שיחות רבות בין נשיא ארה"ב ג'ורג' בוש לבין ראש הממשלה אריאל שרון. מנהל לשכתו של שרון, עו"ד דב ויסגלס, היה המוציא-והמביא בנושא זה, ובסופו של מו"מ ממושך שיגר הנשיא בוש מכתב-התחייבות, שהכיר למעשה בגושי ההתיישבות, ובמשתמע - בזכות ישראל להמשיך את הבנייה בהתנחלויות אלה (השבוע, לאחר נאומו של הנשיא אובמה במצרים, נקרא ויסגלס בדחיפות ללשכתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כדי למסור את הידוע לו על התחייבויות הנשיא בוש כלפי ישראל בתקופת שרון). בתמורה להכרה מצד הנשיא בוש בגושי ההתיישבות, שיגר אריאל שרון מכתב התחייבות שבו מאמצת ממשלת ישראל את תוכנית מפת הדרכים ומסכימה להקמת מדינה פלשתינית. שני המכתבים פורסמו פומבית, והכשירו אז את הקרקע ליישום תוכנית ההינתקות שיזם שרון. באותו מכתב התחייבות כתב הנשיא בוש (14.04.2004): "לאור המציאות החדשה בשטח, לרבות קיומם של מרכזי אוכלוסיה ישראלים גדולים, אין זה מציאותי לצפות שתוצאת המו"מ על הסדר הקבע תהיה חזרה מלאה ושלמה לקווי שביתת הנשק של 1949, וכל המאמצים בעבר לשאת ולתת בדבר פתרון של שתי מדינות הגיעו לאותה המסקנה. יהא זה מעשי לצפות שכל הסדר קבע יתבסס על שינויים המוסכמים על שני הצדדים, אשר משקפים את אותה המציאות". [הערה (י.י.): בוש לא הסכים מפורשות להמשך הבנייה בגושי ההתיישבות, אלא גילה הבנה לכך שישראל תמשיך בעתיד, גם לאחר הסדר, להחזיק ב"מרכזי אוכלוסיה ישראלים גדולים", ורק במשתמע - הוא הכיר בזכותה של ישראל להמשיך את הבנייה במקומות אלה]. עתה, כאמור, כופרת קלינטון גם בהבנות אלה, שהושגו וחולצו מפיו של בוש תמורת תוכנית ההינתקות מרצועת עזה. לדבריה, אין לכך תימוכין לא בכתב ולא בעל-פה. במסיבת עיתונאים שקיימה בהשתתפות שר החוץ הטורקי, אחמט דבוטולו, הדגישה קלינטון כי "אין כל תיעוד להסכמים בלתי רשמיים או הסכמים בעל-פה". לדבריה, "אם הבנות כאלה אכן גובשו, וכמובן שיש אנשים שאומרים שהן התרחשו, הן לא הפכו לחלק מעמדתו הרשמית של הממשל האמריקני". קלינטון מתחה ביקורת נוקבת על המשך ההתנחלויות, ובכך "יישרה קו" עם מדיניותו של הנשיא ברק אובמה. היא ציינה, כי בניגוד לטענת ישראל להבנות לגבי גושי ההתיישבות, "ישנם מסמכים המתעדים את ההיפך"... ובמסמכים אלה נכתב כי אף מסמך אחר לא יכול לסתור את ההתחייבויות שישראל לקחה על עצמה במפת הדרכים - התחייבויות ברורות מאד".