בסקירה ראשונה מסוגה, גורמי בריאות אמריקנים דיווחו כי שלושה מכל 1,000 ילדים, רובם בנים, מאובחנים עם תסמונת טורט.
תסמונת טורט היא הפרעה נוירולוגית שבדרך כלל מתפתחת בתחילת גיל הילדות. התסמינים הופכים בדרך כלל חמורים יותר בין הגילאים 10 ל-12. המאפיינים העיקריים של המצב הם 'טיקים' מוטוריים חוזרים [תגובה לא רצונית של שריר] יחד עם לפחות טיק ווקלי אחד, כך על-פי המרכז למניעת ובקרת מחלות (CDC).
מדובר במקרים המאובחנים, ולא בהכרח בכל המקרים הקיימים, כך הדגיש מי שערך את המחקר, לורנס סקהיל, פרופ' לפסיכיאטריית ילדים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל. "וישנה סיבה טובה להאמין כי הנתונים ממעיטים בערך השכיחות האמיתית של המצב".
שכיחות גבוהה פרופ' סקהיל מסביר כי אנשים נוטים לחשוב שתסמונת טורט היא תסמונת נדירה, ותמיד חמורה. בשנת 1980, ההגדרה של המצב כבר כללה גם מקרים קלים יותר וברגע שזה קרה, השכיחות עלתה.
מחקרים מוקדמים הצביעו על שכיחות של 6 מקרים לכל 1,000 ילדים.
ההבדל בין 3 מקרים לכל 1,000 מקרים מאובחנים לבין 6 מקרים לכל 1,000 מקרים צפויים הוא למעשה ההבדל בין מקרים מזוהים למקרים קיימים שטרם אובחנו, והמשמעות היא שמחצית מהמקרים אובחנו ונעשה מעקב אחריהם, אך מחצית מהמקרים לא.
בעיות התפתחות אחרות למרות שרוב המקרים קלים, עם 'טיקים' שבקושי ניתן לזהות אותם, ילדים הסובלים מהמצב עלולים גם לסבול מבעיות התפתחות אחרות. שיעור הפרעות הקשב והריכוז (ADHD) הוא מעל 60% באוכלוסיית ילדים זו, שיעור בעיות ההתנהגות הוא מעל 40% ושכיחות בעיות של חרדה גם היא מעל 40%.
סקהיל ציין כי ישנם טיפולים יעילים ל-ADHD ותרופות וטיפולים התנהגותיים יכולים לעזור ולשלוט ב'טיקים' חמורים. מדובר במיעוט הסובלים גם מבעיות משמעותיות הכוללות קללות או התפרצויות לא הולמות מסוג זה או אחר.
הדוח פורסם בדוח התחלואה והתמותה השבועי של ה-CDC.
מחקר ראשון מסוגו לצורך המחקר, החוקרים אספו נתונים על קרוב ל-92,000 בתי אב שלקחו חלק בסקר לאומי על בריאות ילדים. ראיונות טלפוניים בוצעו מחודש אפריל 2007 ועד יולי 2008.
לדברי החוקרים, מדובר בהערכה הראשונה מסוגה של תסמונת טורט ממדגם לאומי מייצג של ילדים מכל ארצות הברית. זוהי הערכה על פיה ניתן יהיה להבין את השפעת תסמונת טורט ולבדוק מגמות של התסמונת לאורך זמן.
במסגרת המחקר, החוקרים גילו כי המצב שכיח פי שלושה יותר בקרב בנים לעומת בנות, ושכיח פי שניים בקרב ילדים בגילאי 12 עד 17 בהשוואה לילדים בגילאים 12-6.
כ-27% מהילדים שאובחנו עם תסמונת טורט סבלו מצורה מתונה עד חמורה של ההפרעה. בנוסף, 79% מהילדים עם המצב סבלו גם מבעיה נוירו-התפתחותית אחת לפחות.
שכיח יותר בקרב לבנים שכיחות ההפרעה בקרב ילדים לבנים גבוהה יותר מפי שניים לעומת ילדים שחורים או היספניים והמשמעות של ממצא זה היא, שלאוכלוסיות במיעוט ישנה הגנה מסויימת מהמצב. הסבר אחר הוא שילדים אלו מגיעים פחות לביקורים רפואיים ולכן לא מאובחנים.
מומחים בתחום שהגיבו לדוח, הדגישו כי תסמונת טורט נתפסה בעבר, ולפעמים עדיין גם היום, כהפרעה בלתי נמנעת ומאוד נדירה וחמורה, ואילו הממצאים המתפרסמים מוכיחים כי מדובר בתופעה שכיחה יחסית ובדרך כלל מתונה, וכן שלעיתים קרובות משתפרת בגיל הבגרות המוקדם.
יחד עם זאת, השכיחות יכולה להיות אפילו גבוהה יותר מזו שהראו הממצאים מאחר שהאבחון נעשה על בסיס הרופא שיידע את ההורים על ההפרעה.
לכן, ייתכן שהמחקר לא זיהה מקרים קלים יותר שלא הובאו לתשומת לב רפואית וכאלו שבקרב אוכלוסיות עם גישה מוגבלת לשירותי בריאות.
