בדיקות גנטיות מאשרות כי רמות גבוהות של כולסטרול מסויים הידוע כליפופרוטאין (a) קשורות לעליה בסיכון להתקפי לב, אך ההשלכות הרפואיות של הממצאים עדיין לא ברורות.
ליפופרוטאין (a) היה כבר חשוד מזה זמן רב כמי שתורם לסיכון קרדיווסקולרי (של הלב וכלי הדם). אך המחקר החדש מספק את הראיות המוצקות ביותר המזהות אותו כגורם סיכון עצמאי להתקף לב.
ממצאי המחקר פורסמו בגיליון יוני של העיתון של איגוד הרפואה האמריקני.
כמו הליפופרוטאין בצפיפות נמוכה (LDL) ניתן לקבוע את רמות ההליפופרוטאין (a) בעזרת בדיקת דם פשוטה.
אך שלא כמו ליפופרוטאין LDL, או ליפופרוטאין בצפיפות גבוהה (HDL), הליפופרוטאין (a) לא נבדק באופן רוטיני משום שלא היה ברור עד כה אם בדיקות כאלו מספקות מידע נוסף לגבי אותם מטופלים שצריכים לקחת תרופות להורדת הכולסטרול.
ליפופרוטאין (a), הידוע גם כ-Lp a, מורכב מכולסטרול LDL הנקשר לפרוטאין אפוליפופרוטאין (a).
ישנם אנשים בעלי נטייה גנטית לכמות רבה של ליפופרוטאין (a) ואחרים לכמות מאד מעטה ממנו. לכן, רמות ה-Lp a יכולות להשתנות במידה רבה מאדם לאדם.
מועמד אידיאלי השתנות גנטית משמעותית זו הופכת את הליפופרוטאין (a) למועמד אידיאלי לסוג חדש של מחקר שיציע אולי אלטרנטיבה לניסויים ממושכים ויקרים המיועדים לזהות גורמי סיכון למחלה.
במקום להוריד את רמות הליפופרוטאין (a) בעזרת תרופות, החוקרים בדקו גרסאות גנטיות בגן השולט ב-Lp a בעזרת דגימות דם של קרוב ל-45,000 משתתפים בשלושה מחקרים גדולים וארוכי טווח שבוצעו בדנמרק.
הם גילו כי הסיכון להתקף לב עלה ככל שרמות הליפופרוטאין (a) עלו, על בסיס קוד גנטי. הקשר זוהה בכל שלושת המחקרים.
הממצאים משקפים קשר סיבתי של רמות גבוהות של ליפופרוטאין (a) לעליה בסיכון להתקף לב.
החוקרים סבורים כי הממצאים מצדיקים ניסוי התערבותי מקיף ורנדומלי שיבדוק ישירות את הליפופרוטאין (a).
במהדורה נלווית שפורסמה עם המחקר, מומחים בתחום שהגיבו לממצאים ציינו כי ההשלכות של המחקר החדש נשארו עדיין מוגבלות למדי.
על בסיס הממצאים, הם הגיעו למסקנה כי כגורם סיכון קרדיווסקולרי לאורך החיים וכמטרה לפיתוח תרופות, LDL נשאר עדיין בעל פוטנציאל גדול יותר מאשר הליפופרוטאין (a).