היום לפני 24 שנה, ב-11 ביוני שנת 1985, מתרחש אסון הבונים. באסון הנורא, אוטובוס שנשא תלמידים לטיול שנתי התנגש ברכבת ליד מושב הבונים. בתאונה נהרגו 19 תלמידים, מורה, נהגת האוטובוס ואם מלווה.
התלמידים, מבית הספר התיכון על-שם ברנר בפתח תקוה, יצאו לטיול בצפון הארץ לכבוד חגיגות בר המצווה של השכבה. במסגרת הטיול היו התלמידים אמורים להגיע לקיבוץ לביא ושם להניח תפילין. תלמידי השכבה חולקו בין שלושה אוטובוסים של חברת אגד.
בדרך צפונה עצרו האוטובוסים ליד זכרון יעקב. הם עצרו על דרך עפר, במקום שבו עברה מסילת ברזל. במקום לא הוצבו רמזור או מחסום שיזהירו מפני הסכנה של הרכבת.
הנהגת של האוטובוס המוביל, רות דווידוב ז"ל, המשיכה לחצות את המסילה ולא הבחינה ברכבת שהתקרבה באותה עת במהירות אל הצומת. נהג הקטר הבחין באוטובוס רק כשהיה במרחק 800 מטר, ושיער כי האוטובוס יספיק לחצות את המסילה. אך האוטובוס נסע באיטיות. רק כשהיה נהג הקטר במרחק 400 מטרים הוא החל לבלום את הרכבת, אך זה היה מאוחר מדי.
הרכבת פגעה באוטובוס במהירות של 75-4-70 קמ"ש. עשרים ואחד נוסעים, שמונה עשר מהם תלמידים, נהרגו. תלמידה נוספת מתה מפצעיה כעבור יומיים. 16 נוסעים נפצעו.
חצי מכיתה ז' 12 מבית הספר ברנר לא חזרה הביתה.
מעוצמת הפגיעה התרוממו קרונות הרכבת ומספר נוסעים נפלו. מלבד פצוע אחד קל, לא היו פצועים נוספים מבין נוסעי הרכבת.
לאחר האסון הוקמו כמה ועדות חקירה. מחקירתן עלה כי מצבו המכני של האוטובוס היה תקין לחלוטין. נושא תמרורי הרכבת נבדק מחדש והוחלט על הקמת שילוט ברור במפגשי רכבת וכביש והשמת מחסומים.
נהג הקטר הפוגע, שלמה סומך, שב לעבודתו בקו חיפה-תל אביב עשרה ימים לאחר האסון. ב-1987 הוחלט להגיש נגדו כתב אישום והוא זוכה ב-1989.
סמוך למקום התאונה הוקמה אנדרטה ממסילות ברזל שעליהן נחרתו שמות ההרוגים.
