חברות עם בעלות מפוזרת חשופות יותר לניהול סיכונים לקוי. כך קבע (יום ה', 11.6.09) יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' זוהר גושן. גושן אמר את הדברים בנאומו בכינוס האיגוד הבינלאומי של רשויות ניירות ערך המתקיים השנה בתל אביב.
גושן הסביר כי במבט לאחור, כשבוחנים התמודדות של תאגידים פיננסיים עם המשבר, עולות שאלות של ניהול סיכונים וחשיפה למשבר. הוא הסביר כי בניגוד לחלק מההנחות המקובלות, דווקא חברות שבהן מבנה הבעלות מפוזר, ניזוקו יותר, כיוון שהן נחשפו יותר לתופעות שהציף המשבר וסבלו מניהול סיכונים רעוע ובעייתי יותר. "הדבר נכון הן לגבי השוק הישראלי והן לגבי המתרחש בשווקים הגלובליים", אמר גושן. "בישראל היו אלה הבנקים. אלו מביניהם שהשליטה בהם באמצעות נעשתה בבלוק הקטן מ-25%, נחשפו יותר לרכישת מוצרים רעילים, לעומת אלה שנשלטו על-ידי בלוק גדול יותר מ-50% שנחשפו פחות למוצרים אלה".
לדבריו, גם בחו"ל אפשר להיווכח שהקריסות הגדולות ביותר התרחשו דווקא בבנקים בעלי מבנה בעלות מפוזר, כיוון שהם נוהלו כאילו היו קרנות גידור.
"העובדה הזו", המשיך גושן, "מחייבת אותנו לבחון את הקשר שבין מבנה בעלות לבין איכות ניהול הסיכונים. הקשר עובר דרך ממשל תאגידי, שאמור למזער סיכונים. השאלה הזו מעניינת בין השאר בגלל ההעדפה המקובלת של מבנה בעלות מפוזר לעומת מבנה בעלות ריכוזי. מקובל לנמק את ההעדפה הזו בכך שחברות עם מבנה בעלות ריכוזי לכאורה מועדות יותר לניצול לרעה של בעלי המניות על-ידי בעלי השליטה בגלל בעיית הנציג".
גושן הציג תפיסה רחבה שאיננה מבוססת על העדפה של מבנה זה או אחר של בעלות אלא על הבנה שמבני בעלות מייצרים בעיות שונות. לדבריו, תפקיד המאסדרים הוא לזהות מה הבעיות בכל מבנה בעלות, ולייצר מערכת אסדרה שתפתורנה את הבעיות ותמנע ארביטראז' ביניהן".