חובת השימוע מתרחבת. בית המשפט בהרצליה ביטל (יום א', 14.6.09)צו סגירה לעסק בשל העובדה כי הצו הוצא ללא עריכת שימוע. השופט ד"ר שאול אבינור כתב בהחלטה כי רשות חייבת לתת ל"נפגע" הזדמנות לשכנע בצדקת עמדתו שכן "הרשות היא משרתת הציבור ולא אדוניתו".
מדובר בעסק למיון בקבוקים למיחזור בשטח נגריית "גיספאן". העירייה ערכה במקום ביקורת וקבעה כי אין לו רשיון עסק. כעבור חודשים הוציאה העירייה צו הפסקה לעסק.
בעל העסק,רפי חיים ערער באמצעות בא-כוחו עו"ד שי גלילי על החלטת העירייה, בטענה כי "לא היה מקום לעשות שימוש בסמכות הדרסטית של הוצאת צו הפסקה מנהלי ללא עריכת שימוע".
בית המשפט לעניינים מקומיים בהרצליה קיבל את הטענה וביטל את צו הפסקת העסק. בהחלטה כתב השופט אבינור כי "חובת השימוע היא חובה בסיסית של הרשות והיא חלה גם במקום שלא נקבעה במפורש בחוק". השימוע לדבריו מעניק ל"נפגע" מהרשות "הזדמנות לנסות לשכנע את הרשות בצדקת עמדתו, היינו למצות את זכותו לטעון בפניה", כמו-כן השימוע מסייע לרשות עצמה ולחיזוק שלטון החוק.
השופט ציין עוד כי הנפגע הוא "הקרוב לעניין והבקיא בפרטיו, ברי כי ביכולתו להביא בפני הרשות מידע ונתונים שאינם בידיה, כמו גם לסייע לה לתקן טעויות, אם קיימות במידע שבידיה ובכך להביא לשיפור החלטתה".
יתרה מכך, באמצעות השימוע הרשות "מפגינה הלכה למעשה שהיא משרתת הציבור ולא אדוניתו - אזנה קרויה למצוקות הפרטים המרכיבים את הציבור אותו היא משרתת, והיא נכונה לשמוע את עמדת הנפגע בטרם תחליט לפעול באופן שייפגע בו. זאת ועוד: בהתנהלו כזו של הרשות יש כדי לחזק את אמון הציבור בפעולת הרשות ובשלטון החוק, שכן יש בה כדי להראות לכולי עלמא שהרשות אינה פועלת בחדרי חדרים ובשרירות אלא שהיא נכונה לשמוע את האזרח בטרם תפעל באופן שייפגע בו".
עוד כתב השופט כי אין הצדקה לסגירה הדחופה שננקטה בעסק זה שכן אין בו "סיכונים מיוחדים" שבגינם יש לסגור אותו באופן מיידי ויותר מכך, "מעת עריכת הביקורת מטעם העירייה ועד להוצאת הצו חלפו חודשיים ימים שבמהלכם לא נקטה הרשות כל אמצעי נגד בעל העסק". לפיכך "לא ברור השיהוי הניכר שבהתנהלות הרשות". צו הפסקה מנהלי שמור לדבריו רק למקרים דחופים .
השופט קבע כי צו ההפסקה בטל.