אשר שחר תבע את חברת תמי 4 בע"מ (תנה תעשיות חברה בע"מ) בבית המשפט לתביעות קטנות בקרית-גת בסכום של 5,000 שקל לאחר שלדבריו, התרשלה בהתקנת מכשיר תמי 4 בביתו.
לטענתו, לצורך ההתקנה נעשו קידוחים בשיש ובארון המטבח ותוך כדי הקידוח נגרם שבר לארון המטבח. שחר צירף לכתב התביעה חוות דעת שמאי ותמונות של הנזק וכן הציג פיסת שבר מארון המטבח, שלדבריו נפל בעת ביצוע העבודות. שחר ציין שלא היה עד להתרחשות הנזק אולם כשבדק את הארון לאחר העבודות, ראה את השבר.
הנתבעת השיבה שנציג מטעמה שהגיע לבית, על-פי הזמנת התובע, ראה את הסדק והוציא חלק שבור מהארון. "הנציג לא מצא כל קשר בין הקידוח שנעשה לשבר המדובר ולמיטב זיכרונו ראה סימן לחץ על החלק העליון של השבר, שלימד על הימצאות חפץ כלשהו בין הארון לשיש, שברבות השנים גרם לשבר". הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
השופט אלון איינפלד דחה את התביעה לאחר שקבע ששחר לא הוכיח קשר סיבתי בין מעשי הנתבעת לנזק שנגרם. "לא מצאתי בתמונות קשר ישיר בין הקידוח לבין המקום של השבר. יתרה מזו, אף אין מדובר באותו קרש, שכן הקידוח היה בדופן והשבר הוא בצד העליון של הארון. עוד יש לציין, שיש סימנים אחרים על דופן הארון, לא רחוק מהשבר, היכולים ללמד על גורם אחר אשר גרם לאותו שבר. אומנם, התובע פנה בעקבות השבר מיד לאחר העבודות, דבר שיכול להעיד לכאורה שיש קשר בין הדברים, אולם יש לקחת בחשבון שיתכן שהעבודות אך הסבו את תשומת לב התובע לנזק שכבר היה שם קודם לכן. בוודאי שאין בעובדה זו בלבד כדי לקבוע, מעבר למאזן ההסתברות, כי עבודות הנתבעת גרמו לנזק".
השופט הוסיף שסכום התביעה מופרז ותמוה לאור העובדה שהמטבח עלה לשחר 30,000 שקל לפני 10 שנים ומדובר בשבר פנימי של הארון שאינו נראה מבחוץ ואינו פוגם בתפקודו. "הצעת הנתבעת לפצות את התובע בערך של 250 שקל, לפנים משורת הדין, הייתה בנסיבות העניין הוגנת". השופט חייב את שחר לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 500 שקל בתוך 30 יום.