הידרדרות החשיבה או התפקוד הקוגנטיבי לאורך השנים אינה בלתי נמנעת מסתבר, כך קובע מחקר חדש שהראה כי אנשים מבוגרים רבים שומרים על התפקוד הקוגנטיבי שלהם כשם מזדקנים. המחקר זיהה גורמים ניתנים לשינוי הקשורים לשימור תפקוד המוח.
ישנן תת קבוצות באוכלוסיית הקשישים השומרות על התפקוד הקוגנטיבי בשלבים המאוחרים של החיים, כתבו החוקרים, מאוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו, המאמינים שאפשר לנבא מי ישמור על התפקוד הקוגנטיבי בשלב מאוחר בחיים, וכי רוב הגורמים המנבאים הללו ניתנים לשינוי בדרך טבעית.
החוקרים גילו כי אנשים מבוגרים שלא עישנו, התעמלו פעם בשבוע, היו פעילים מבחינה חברתית ובעלי השכלה תיכונית לפחות היו בסבירות גבוהה יותר לשמור על כישורים קוגנטיביים בשנות ה-70 וה-80 של חייהם.
עד היום, רוב המחקרים שנעשו בעבר התמקדו בגורמים שהעמידו אנשים בסיכון לאיבוד הכישורים הקוגנטיביים שלהם, אך הרבה פחות ידוע לגבי הגורמים שעוזרים לאנשים לשמור על כישורים אלו.
צוות החוקרים עקב אחר התפקוד הקוגנטיבי של 2,509 אנשים מבוגרים, לבנים ושחורים, שתפקודם הקוגנטיבי היה טוב והיו בני 78-70 בתחילת המחקר.
במהלך 8 שנים של מעקב, 53% ממשתתפי המחקר סבלו מהידרדרות קוגנטיבית מינורית נורמלית הקשורה להזדקנות ו-16% סבלו מהידרדרות קוגנטיבית רצינית. 30% ממשתתפי המחקר שמרו על תפקוד קוגנטיבי תקין.
ממצאי המחקר פורסמו בעיתון "Neurology".
חקירה נוספת העלתה כי אנשים שהתעמלו בצורה מתונה עד נמרצת לפחות פעם בשבוע היו בסיכוי גבוה ב-30% לשמור על התפקוד הקוגנטיבי לעומת אלו שלא התעמלו בתכיפות כזו.
אלו שרמת השכלתם הייתה תיכונית לפחות היו בסיכוי גבוה כמעט פי שלושה להישאר חדים לעומת אלו עם רמת השכלה נמוכה יותר, וכן קשישים שלא עישנו היו בסיכוי גבוה פי שניים לשמור על חדות מחשבתם לעומת אלו שעישנו.
אנשים שעבדו או התנדבו ואלו שחיו עם מישהו גם הם היו בסיכוי גבוה יותר לשמור על התפקוד הקוגנטיבי בשלב מאוחר יותר בחיים.
חלק מגורמים אלו, כמו התעמלות ועישון, הם התנהגויות שאנשים יכולים לשנות, כתבו החוקרים. גילוי גורמים הקשורים לשימור התפקוד הקוגנטיבי יעילים ביותר כאסטרטגיות מניעתיות המגינות או המאטות את התחלתה של דימנציה.