לראשונה בישראל הגישה (יום ד', 24.6.09) החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי שואה תביעת ענק על סך של כ-300 מיליון ש"ח כנגד בנק לאומי, בשל אי השבת רכושם של אלפי יהודים שנספו בשואה, אשר עדיין מוחזק בידי הבנק, לטענתה.
החברה דרשה מהבנק עד כה את סכום העתק, בגין כ-3,577 חשבונות של נספי שואה המוחזקים בבנק. זאת, מתוך כ-4,000 חשבונות המוחזקים בחמשת הבנקים המרכזיים בישראל בהיקף של למעלה מחצי מיליארד ש"ח. בד-בבד, ממשיכה החברה לבדוק קיומם של חשבונות נוספים בבנק וצפויה להעלות באופן ניכר את סכום התביעה בהמשך.
יש לציין, כי בתחילה דרשה החברה לאיתור ולהשבת נכסי נספי השואה מבנק לאומי סכום של 186 מיליון שקל, אולם משנתקלה בסירובו, העלתה את סכום התביעה ל-305 מיליון שקל.
בבסיס התביעה עומדת טענת החברה כי הבנק נושא באחריות משפטית, מוסרית והיסטורית להשבת הנכסים, בערכם הריאלי, ליורשי הנספים, אשר רבים מהם ניצולי שואה בעצמם.
בכתב התביעה נטען ע"י החברה כי הבנק מסכל באופן שיטתי כל ניסיון לאתר את הנכסים ולהשיבם לבעליהם והוא אף מפר את החוק במספר מישורים: ראשית, כאשר סירב לאורך השנים, החל משנותיה הראשונות של המלחמה ועד היום, לשתף פעולה עם גורמים שונים שביקשו לקבל מידע אודות פיקדונות יהודי אירופה, זאת למרות ההוראות המחייבות להעביר כל מידע לגבי נכסים עזובים. שנית, כאשר נמנע מלפרסם, כמתחייב, את העובדה שמוחזקים בידו כספים שלא נדרשו, כמו גם כאשר לא עשה דבר כדי לאתר את יורשי הנספים. גם כיום אומרים בחברה לאיתור הנכסים כי עצם סירובו של הבנק להחזיר את כספי הנספים ליורשיהם ולחברה, מהווה הפרה בוטה וחמורה של חוק הנכסים של נספי שואה.
עוד נטען בתביעה כי רכושם של קורבנות השואה היווה ערב המלחמה חלק משמעותי, של למעלה מ-70%, מיתרות ההון בבנק. הבנק הפיק רווחים מכספי הנספים וממשיך לעשות בהם שימוש להשקעותיו וליהנות מערכם הריאלי ומהריביות עד עצם היום הזה.
בנוסף, אומרים בחברה לאיתור הנכסים, שנים לאחר שהצהיר הבנק כי אין בידו כל מסמכים ונתונים חדשים לגבי רכוש של נספי שואה, בבדיקה שנערכה בבנק נמצאו מסמכים המעידים על קיומם של החשבונות, ואף החלו להגיע לחברה מסמכים כאלה מיורשים וקרובי משפחה של נספי שואה, עובדה המוכיחה, לטענתה, את הסתרת קיומם של החשבונות ואפילו את ההטעיה המכוונת של הבנק את היורשים.
