News1 חושף היום (ב', 29.6.09) כמה מסודותיה של חברת התיווך רימקס, ובראשם - איך מתחלקים דמי התיווך בין שלושת הגורמים הפעילים בכל עיסקה, שהם החברה, הזכיין והמתווך.
רימקס-ישראל, בשליטת ד"ר ברנרד רסקין, מפעילה כיום 92 סניפים, והיא חברת התיווך הגדולה ביותר בישראל. רימקס מוכרת לאנשי עסקים זכיונות לעיר מסוימת, ובמקרה של עיר גדולה - לחלק מהעיר. הזכיין משלם בדרך-כלל לחברה תשלום חד-פעמי של 10,000 עד 18,000 דולר, הנקבע לפי גודל "שטח השיפוט" והיקף העסקים הצפוי. החוזה הוא לחמש שנים, ולאחר מכן יש אופציה לחדשו, תמורת תשלום נוסף.
הזכיין שוכר סוכנים, שמספרם משתנה מסניף לסניף, העושים את העבודה בשטח, בדרך כלל בשיווק דירות יד שניה. בחלק מהמקרים, הזכיין הוא איש עסקים, שהשקיע בזכיון ובמשרד ומקבל הכנסות מתוך דמי התיווך. במקרים אחרים, הזכיין הוא גם סוכן פעיל, ואז הוא משלם לעצמו את התשלומים המפורטים בהמשך.
ברוב המכריע של הסניפים, מעביר הסוכן לזכיין 50% מדמי התיווך מכל עיסקה. הזכיין משאיר בידו 40%, ומעביר לרימקס-ישראל 10%, וזאת בנוסף לתשלום החד-פעמי. 10% אלו הם תמורה נוספת לזכיון, וכן לידע, לקורסים מקצועיים, לאתר אינטרנט, לכינוסים, למומחים מחו"ל ולבית המספר למקצועות נדל"ן (על חלק מהפעילויות גובה החברה גם תשלום בנפרד).
כמה סניפים גדולים, למשל בירושלים, במבשרת ציון ובהרצליה-פיתוח, עובדים בשיטה אחרת: הסוכן-המתווך מעביר לזכיין רק 30% מהכנסותיו, אך בנוסף עליו לשלם לזכיין "דמי שולחן" של 1,000 דולר לחודש. בשיטה זו, תהיה חלוקת ההכנסות 70% לסוכן, 20% לזכיין, 10% לרימקס-ישראל.
שיטה זו פועלת בעיקר לטובת הסוכנים הגדולים. לדוגמא, סוכן עם הכנסות של 1 מיליון שקלים לשנה נשאר עם 600 אלף שקלים לפי השיטה הראשונה, ועם 650 אלף שקלים לפי השיטה השנייה.
ההוצאות השוטפות מתחלקות כך: הזכיין שוכר את המשרד ומשלם דמי שכירות. הוא אחראי גם על תשלומי הארנונה, המים, החשמל, הניסיון, הטלפון (כולל סלולרי) והפקס. הסוכן-המתווך משלם את הוצאותיו שלו - טלפונים, מודעות, עלונים, רכב, אש"ל והוצאות שוטפות אחרות.