"אמונות" בעל עסק אינן שיקול במתן תעודת כשרות. בג"צ הורה לתת תעודת כשרות לקונדיטוריה בבעלות יהודייה משיחית לאחר שקבע כי "אמונותיה" אינן שיקול בהחלטה אם תינתן לה תעודה.
בית המשפט העליון הורה (יום ב', 29.6.09) לרבנות הראשית ולרבה של העיר אשדוד לתת תעודת כשרות לקונדיטוריה 'פנינה פאי' בבעלות פנינה קונפורטי. השופטים, אליעזר ריבלין, סלים ג'ובראן ויורם דנציגר, קבעו כי התנאים שהציבה הרבנות למתן התעודה - מינוי נאמן-כשרות צמוד לעסק ומסירת מפתחות הקונדיטוריה למשגיח - מהווים חריגה מסמכותה.
אין אמון בנאמנותה לכשרות הפרשה החלה כאשר לידי הרבנות באשדוד הגיע מידע על פעילות מיסיונרית בקונדיטוריה בבעלות קונפורטי, יהודייה משיחית. רבה של אשדוד החליט לשלול את תעודת הכשרות לאחר שימוע, בטענה כי לא ניתן לתת אמון בקונפורטי בכל הנוגע לנאמנותה לכשרות. יחד עם זאת, היה נכון לתת לה תעודה אם תמלא מספר תנאים, בהם הסכמתה להצמדת "נאמן כשרות" לקונדיטוריה אשר יימצא בעסק מרבית שעות היום ובתנאי שמפתח העסק יהיה גם בידי המשגיח.
קונפורטי ערערה על ההחלטה לרבנות הראשית אך לא נענתה. היא פנתה באמצעות באי-כוחה עו"ד אליעד שרגא והילה ויצמן לבית המשפט העליון בדרישה להורות לתת לה את התעודה. לטענתה, שלילת התעודה בשל אמונתה הדתית היא "שיקול פסול". שיקול זה, לטענתה, אינו נכלל ב"'גרעין הקשה' של דיני כשרות המזון". עוד טענה כי בהצבת התנאים הללו חרגו הרבנים מסמכותם ואף פגעו בשורה של זכויות יסוד כגון חופש העיסוק והדת.
הרבנות הראשית, השר הממונה על ענייני הדת והיועץ המשפטי לממשלה ביקשו באמצעות בא-כוחם, עו"ד אבי ליכט, לדחות את העתירה בטענה כי כ"מומרת", קונפורטי "אינה יכולה להיות 'נאמנה' מבחינה הלכתית". עו"ד אייל נון, בא-כוח רב העיר אשדוד, טען כי על-פי ההלכה, הפיקוח על שמירת הכשרות בידי מי "שאינו יהודי" חייב להיות מיוחד. הוא הדגיש כי חיוב הרב לתת תעודת כשרות לקונפורטי מהווה "כפייה על הרב לפעול בניגוד לאמונתו הדתית".
הרבנות הראשית חרגה מסמכותה כאמור, בית המשפט העליון קיבל את עמדתה של קונפורטי והורה לרבנות לתת לה תעודת כשרות. השופטים קבעו כי חוק הכשרות הוא חוק חילוני צרכני שעניינו מניעת הונאה בכשרות, ולא ניתן להתנות את מתן התעודה בעמידה בדרישות המתבקשות מנימוקי "נאמנות הלכתית". דרישות שלמעשה הוצבו בפני קונפורטי בשל היותה יהודייה משיחית.
הם הוסיפו כי "הגרעין הקשה" של דיני הכשרות עניינם טיב המזון, תהליך הכנתו, אופן הצגתו והגשתו והטיפול בו. הוראות הלכתיות אחרות כמו אופן ניהול בית העסק או התנהגות בעליו, אינם "שיקול לגיטימי במתן תעודת כשרות".
ההחלטה לשלול לקונפורטי את תעודת הכשרות בשל היותה יהודייה משיחית, חורגת מסמכותה של הרבנות על-פי חוק הכשרות. יתרה מכך, מדובר בתנאים שלא הוצבו בפני עסקים דומים ומקורם כאמור ב"אמונותיה" של בעלת המקום. לפיכך, קבעו השופטים כי קונפורטי זכאית לקבל תעודה "בכפוף למילוי התנאים הרגילים למתן כשרות לעסק מסוג זה".