הממונה על שוק ההון, ידין ענתבי, פרסם (יום ד', 1.7.09) טיוטת חוזר שעניינה: קביעת מנגנון תגמול לנושאי משרה ועובדים בחברות ביטוח, קופות גמל וקרנות פנסיה, ובמילים פשוטות: הגבלת תגמול לבכירים. הוראות החוזר מחייבות את הגופים המוסדיים לגבש מדיניות תגמול לעובדיהם המבוססת על ביצועים ארוכי טווח ורמת הסיכון בה הם נוקטים.
החוזר של ענתבי מציע מספר עקרונות מרכזיים על פיהם תגובש מדיניות התגמול. כך למשל, מוצע להתאים את מדיניות התגמול למצבו הפיננסי של הגוף המוסדי ולמטרותיו ארוכות הטווח ולשמור בחישוב התגמול על איזון הולם בין הבונוס לשכר הקבוע על-מנת למנוע מהגוף המוסדי נטילת סיכונים שאינה עולה בקנה אחד עם האסטרטגיה הכלל ארגונית של הגוף המוסדי לאורך זמן.
עקרון נוסף הוא חישוב בונוסים על בסיס תקופה של שלוש שנים לפחות כדי ליצור מערכת תמריצים המעניקה משקל יתר לשיקולים ארוכי טווח בהשקעת כספים המיועדים לתקופת הפנסיה. בנושא חלוקת אופציות לבכירים, נדרשים הגופים המוסדיים בחוזר לקבוע תקופת החזקה מינימאלית של אופציות, כך שיינתן תמריץ להגדלת ערך החברה לטווח הארוך.
עוד מסדירות ההוראות את הליך גיבוש מדיניות התגמול בגופים המוסדיים. נקבע, כי ועדת ביקורת תגבש מדיניות תגמול ותאשר אותה מול הדירקטוריון. בכדי להבטיח שהמדיניות אכן מיושמת בפועל, נקבע כי יופעלו תהליכי פיקוח על מדיניות התגמול וכי דירקטוריון הגוף המוסדי יפעל לאכיפת כל סטייה מן המדיניות.
אחד ממחוללי המשבר טיוטת החוזר מפורסמת על-רקע הסדרי תגמול בלתי הולמים במוסדות פיננסיים גדולים בעולם שהינם אחד הגורמים ביצירת המשבר הפיננסי העולמי שפרץ במהלך שנת 2008. במסגרת הסדרי תגמול אלו חילקו הגופים הפיננסיים בונוסים נדיבים על בסיס ביצועים בטווח הקצר, ללא התחשבות בסיכונים ארוכי טווח. מערכת תמריצים זו עודדה לקיחה מופרזת של סיכונים, עד כדי יצירת סיכון יציבותי למערכת הפיננסית העולמית. לאור ההשלכות הקשות של המשבר הפיננסי העולמי, קיימת מגמה בקרב מאסדרים וארגונים מובילים בעולם להסדיר את מבנה התגמול במגזר הפיננסי.
את הגישה הכלל-עולמית הזו מוביל לאחרונה נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שיחד עם שר האוצר שלו, מינה מעין "נציב שכר", אשר יפקח על הגופים הפיננסיים הגדולים שנעזרו בכספי משלמי המסים כדי לחלצם משקיעתם הפיננסית. לנציב יהיו סמכויות נרחבות לקבוע את השכר והבונוסים לחמישה המנהלים הבכירים ביותר בארגון ול-20 העובדים בעלי השכר הגבוה בו. בנוסף, נקבעו לאחרונה בארה"ב סמכויות חדשות לבנק המרכזי והורחבו סמכויות הפיקוח שלו בנושא.
בישראל, השלכותיו של המשבר העולמי לצד התחרות בין הגופים המוסדיים, מעלות גם הן את הצורך להסדיר את מבנה תגמול המנהלים בגופים המוסדיים. במסגרת הרפורמות שבוצעו בענף החיסכון הפנסיוני בשנים האחרונות נכנסו שחקנים חדשים לענף, התרבו אפשרויות הבחירה העומדות בפני החוסך והוסדרה אפשרות הניוד של חוסכים בין סוגי חיסכון שונים ובין מנהלי גופים שונים.
שינויים אלה הגבירו את התחרות בענף החיסכון הפנסיוני, אך העלו את החשש שהתחרות בין הגופים מבוססת גם על ביצועים בטווח הקצר. כלומר, מצד אחד ישנו אינטרס של החוסכים להשיג ביצועים טובים לאורך זמן, שיעלו בקנה אחד עם אופי החיסכון ארוך הטווח ועם מטרותיו, אך מצד שני, במקרים רבים אינטרס הגופים הוא להציג ביצועים גבוהים בטווח המיידי, שיקנה להם יתרון תחרותי בהשוואה לגופים אחרים. מציאות זו יצרה חשיבות רבה לכך, שמבנה התגמול בגופים המוסדיים יעודד ניהול זהיר של כספי החוסכים תוך מתן תמריצים להשקעה לטווח הארוך, כמתבקש מהשקעת כספים המיועדים לתקופת הפנסיה.