גודלה היחסי של הממשלה והרכב ההוצאה הציבורית משפיעים על צמיחת המשק. המנגנונים העיקריים להשפעה זו הם, בין היתר, ההוצאה הציבורית על מחקר ופיתוח, ההשקעה בתשתיות ובהון אנושי, שיעורי התעסוקה ואיכות ויעילות הביורוקרטיה. כך אמר (יום ד', 1.7.09) פרופ' צבי אקשטיין, המשנה לנגיד בנק ישראל, במסגרת פורום קיסריה המתקיים באילת.
אקשטיין הוסיף כי בשנים האחרונות גדל התקציב בישראל בדומה לרמה הממוצעת במדינות ה-OECD, כאשר המגזר העסקי הפך למנוע צמיחה דומיננטי במשק, אולם לדבריו, תשלומי הריבית על החוב וההוצאה הביטחונית בישראל עדיין גבוהים משמעותית ביחס למדינות מפותחות אחרות. תשלומי הריבית על החוב ביחס לתוצר בישראל גבוהים ביותר מ-3 אחוזים לעומת גוש האירו וארה"ב, וההוצאה הביטחונית גבוהה גם היא באופן משמעותי. לדבריו, התוצאה של ההוצאות הגבוהות על מרכיבים שאינם מעודדים צמיחה, היא השקעה נמוכה בתשתיות ובחינוך - שפוגעת בצמיחה.
בנוסף, אמר אקשטיין, הוצאות אלו פוגעות באיכות האסדרה (רגולציה), הביורוקרטיה והשירות הציבורי למגזר העסקי. לפי 11 דירוגים בינלאומיים, ישראל נמצאת בממוצע במקום ה-35, שהוא נמוך ביותר.
לדברי אקשטיין, חלק משמעותי של פעילות הסקטור הציבורי אינו תומך בצורה מיטבית בצמיחת המשק וביכולתו לצמצם פערים מול משקים מפותחים אחרים ולהיות משק מהמפותחים בעולם. בהינתן המגבלות התקציביות, אמר, יש להתמקד היום ברפורמות שיביאו לייעול המנגנון הציבורי כגון הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, בנמלים ובמשק החשמל.
"תשלומי הריבית והוצאות הביטחון הגבוהים אינם מאפשרים צמצום תקציבי ולכן אין מקום גם להורדת מסים, מעבר לרמות המתוקצבות בתקציבים ל-2009 ו-2010, שתביא לעלייה נוספת בנטל החוב", אמר.
