אל תאשימו תמיד את האימא: תינוק שבוכה ללא הרף יכול להיות גם תוצאה של מצב רוחו של האב. כך קובע דוח חדש של חוקרים מהולנד. מחקרים אחרים גילו כי דיכאון של האם קשור לפעמים לבכי מוגזם של התינוק או לעווית המעיים - בעיה שכיחה של תינוקות רכים, אך החוקרים מדגישים כי מעט מאוד ידוע על ההשפעה שיש לרגשות ולהתנהגות של האב על התינוק.
עד כה, כמעט כל תשומת הלב הופנתה להשפעות הטרום-לידתיות של דיכאון האם על התפתחות הילד, מה שהביא לפיתוח תוכניות אבחון וטיפול שהתמקדו בתחושה המנטלית של האימהות. כך לטענת החוקרים, מהמרכז הרפואי "ארסמוס" שברוטרדאם. המחקר הנוכחי הראה את החשיבות שיש לייחס לגורמים אבהיים ולתחושה המנטלית של האב במהלך ההריון, יחד עם גורמים הקשורים לאם.
הדוח פורסם בגיליון יולי של "Pediatrics".
כדי לגלות כיצד דיכאון של ההורים קשור לבכי מוגזם של התינוק, צוות החוקרים אסף נתונים על תסמיני דיכאון בקרב הורים ל-4,426 תינוקות בני חודשיים. בכי מוגזם הוגדר כבכי שנמשך יותר משלוש שעות ביום בשלושה ימים לפחות בשבוע שחלף.
בסך-הכל, רק 2.5% מהתינוקות שבמחקר התאימו לקריטריון של בכי מוגזם. אך החוקרים גילו סיכון גבוה ב-30% לדיכאון בקרב הורים שהתינוק שלהם בכה בצורה מוגזמת.
הממצאים, לדברי החוקרים, אינם נובעים מתסמיני דיכאון שכבר קיימים אצל האם, שידועים כבר כגורם סיכון לבכי מוגזם של התינוק. ייתכן שמדובר בגנטיקה, באב הסובל מדיכאון, או בצורה לא ישירה של גורמים כמו לחץ בחיי הנישואים או לחץ כלכלי. למעשה, לאב עם תסמינים של דיכאון היו סיכויים גבוהים פי שניים לדווח על תינוק שבכה בצורה מוגזמת בהשוואה לאב שלא סבל מהמצב.
האבות משחקים תפקיד בבריאות התינוק, מדגישים החוקרים, ולכן חשוב לטפל גם במצבם הנפשי שלהם במהלך ההריון. המחקר מראה בדרך פרדוקסלית את חשיבותם של האבות, כלומר שדיכאון של האב במהלך ההריון הוא גורם סיכון לבכי מוגזם של התינוק בגיל חודשיים.
החוקרים מאמינים כי הממצאים קשורים להשפעות המתמשכות שיש לדיכאון של האבות על האווירה המשפחתית, על הקשר בין ההורים, הקשר של הילד עם ההורים, ואולי גם גורם גנטי המעורב בהשפעה.
