פרופ' מנואל טרכטנברג, ראש המועצה הלאומית לכלכלה היוצא, אמר (יום ד', 1.7.09) כי השליטה הציבורית על המשאבים במדינה נמצאת במהלך של הורדה מכוונת מספר רב של שנים. טרכטנברג נשא דברים במסגרת פורום קיסריה המתקיים השנה במלון רויאל ביץ' באילת.
"התחלנו בגודל ממשלה בלתי סביר - מעל 50 אחוז - שהכביד על המשק, והיה צריך מהלך ארוך טווח שיוריד את גודל הממשלה לרמה סבירה, שתתאים למדינות ה-OECD וכדומה. על כך צריך לפרגן למשרד האוצר, זה אחד המעשים הגדולים שקרו במדינת ישראל. אולם, כשהגענו לרמה סבירה של גודל ממשלה, המנגנונים הסטיכיים שהובילו להורדת גודלה של הממשלה המשיכו לפעול".
לדבריו, כעת צריך להיכנס למהלך שיבלום את התהליך הזה. עוד הוסיף טרכטנברג כי הוא אישית "דגל ודוגל בכך שמטרתה המקרו כלכלית הראשונה של מדינת ישראל היא הורדת יחס החוב-תוצר לרמה של פחות מ-60% לאורך זמן. לצורך כך הגירעון צריך להיות 1% תוצר, ולצורך כך צריך ששנים רבות יהיה עודף תקציבי".
טרכטנברג אמר כי כרגע אסור לגרוע בצורה משמעותית מגודל הממשלה. "יש שלושה מרכיבים עיקריים לתקציב: ביטחון, חינוך ותשלומי ריבית. הריבית היא תולדה של העבר - בחלקו של התנהגות בלתי אחראית בעליל, ובחלקו בעובדה שהמדינה הזאת הייתה צריכה לצמוח מהר. באשר לתקציב הביטחון עולה השאלה אם הוא סביר ביחס לאיומים שעומדים בפני ישראל; אחרי מלחמת לבנון השנייה התברר שצריך להגדיל את תקציב הביטחון, אבל בצורה מתונה מאוד ותוך התנהלות של המערכת. בעתיד הנראה לעין, הישועה בתקציב לא תבוא מתוך תקציב הביטחון. בחינוך אין הרבה מה להרחיב".
"אני משוכנע לאור ניסיוני בשלוש השנים האחרונות, שכן יש מקום לייעל את פעילות הממשלה בתחומים רבים", הסביר טרכטנברג, "אבל בואו לא נתבלבל: התייעלות לא בהכרח משמעותה הפרטה. הפרטה יכולה להביא לחוסר התייעלות. דרושים מנגנונים אנדוגניים להתייעלות תקציבית. אפשר לתת תמריצים למשרדים כדי לייעל את עצמם".
