המשבר הפיננסי הוא בעיקרו תוצאת התרחבות יתר של חובות המגזרים הפיננסי והצרכני בארה"ב, באנגליה ובמדינות נוספות. מערכות הפיקוח על היציבות הפיננסית בארה"ב ובמדינות נוספות, שהיו אמורות למנוע תופעה זו, כשלו. כך אמר (יום ה', 2.7.09) המשנה לנגיד בנק ישראל, פרופ' צבי אקשטיין, במסגרת פורום קיסריה, המתקיים השנה במלון רויאל ביץ' באילת. לדבריו, לכישלון תרמה חדשנות פיננסית, שלוותה בתפיסה אסדרתית מקלה - אשר התבררה כשגויה.
אקשטיין אמר כי בתגובה למשבר ננקטת בישראל ובעולם מדיניות מוניטרית מרחיבה, התואמת את יעד האינפלציה. העקרונות המכוונים את מדיניות הבנקים המרכזיים בזמן המשבר הם הרחבה מוניטרית מקסימלית, באמצעות הורדת ריבית ככל הניתן וקניית אגרות חוב ממשלתיות, וייצוב השווקים הפיננסיים על-ידי פעילות הבנק המרכזי כ"מלווה של מפלט אחרון".
"המודלים הכלכליים מתווים מסגרת חשיבה ופעולה שהוכחה עד כה כיעילה ועקבית בעולם של מחזורי עסקים. הצלחתה של המדיניות התבטאה בירידה משמעותית של עלויות האשראי ובשמירה של ציפיות האינפלציה לטווח הבינוני, בישראל ובעולם, סביב מרכז יעדי האינפלציה, גם בזמן המשבר", אמר אקשטיין.
"דרושה מסגרת שתפקח על התנפחות חובות הציבור והעסקים" הוא הוסיף כי בתחום היציבות הפיננסית והפיקוח לא גובשה בעולם מסגרת מקובלת למדיניות פיקוח אנטי-מחזורית - מדיניות, אשר לדבריו, היא שתמנע התנפחות יתר של חובות משקי הבית והעסקים גם בגאות כלכלית ותפקח בעקביות על הגופים הפיננסיים. הוא אמר כי חשוב ליצור, בתיאום בינלאומי, מסגרת אחידה כזאת, במיוחד לצרכי פיקוח אמין על גופים פיננסיים גדולים.
"בעולם מתגבשת ההסכמה שהבנק המרכזי הוא זה שיהיה אחראי על היציבות הפיננסית של כלל המשק, ולכן יש לתת לו כלים כך שהאחריות תתבטא גם ביכולת שליטה", ציין אקשטיין. לדבריו, מדיניות הפיקוח על הבנקים בישראל נחלה הצלחה בזמן המשבר. "בישראל כמעט כל הסיכונים בפניהם חשופים הגופים הפיננסים הם עם השפעה מערכתית. לכן, יש לעבור למסגרת פיקוח על סיכונים אשר תרוכז בבנק ישראל. הרשות לניירות ערך צריכה להמשיך ולרכז את הפיקוח על ההתנהלות העסקית של כל המוסדות, כולל המוסדות הפיננסים. בנוסף יש צורך במערכת תיאום בין בנק ישראל, הרשות לניירות ערך ומשרד האוצר. אני משוכנע שאין ניגוד עניינים בין השמירה על היציבות הפיננסית והפיקוח על הסיכונים הפיננסים לבין ניהול מדיניות מוניטארית של יציבות מחירים בתחומי יעד האינפלציה".
מן המסתמן עד כה, אמר אקשטיין, כי ניכר שמדיניות הייצוב הפיננסי בארה"ב לאור המשבר, ובמידה רבה באירופה, בונה אמינות. המהלך מוריד את התערבות הבנקים המרכזיים, אשר פוחתת בהדרגה, והשווקים חוזרים לפעילות סדירה ויציבה. הוא צופה כי עד סוף שנת 2009, או ברבע הראשון של 2010, תתחדש הצמיחה בארה"ב, ואחר-כך באירופה. לאחר שזו תתרחש, לדבריו, תתאפשר צמיחה מחודשת של הייצוא הישראלי ובעקבותיו - של המשק בכללו. על-רקע זה, אמר, האתגר בפניו עומדת המדיניות המוניטרית בישראל ובעולם הוא למנוע אינפלציה הגבוהה משמעותית מהיעד.
