מחקר חדש מראה כי סדרה של גורמי סיכון למחלת לב ולסוכרת מסוג 2, הידועה כתסמונת מטבולית, קשורה לסיכון לסרטן השד בקרב נשים לאחר גיל המעבר.
אנשים עם התסמונת סובלים מעודף שומן סביב המותניים, מרמות גלוקוז גבוהות בדם, מעמידות להורמון אינסולין - המוריד את רמות הגלוקוז בדם, מרמות כולסטרול גבוהות ומלחץ דם גבוה.
החוקרים, מהקולג' לרפואה ע"ש אלברט איינשטיין שבניו-יורק, הדגישו כי למרות שחוקרים בדקו מרכיבים נפרדים של התסמונת מול הסיכון לסרטן השד, תוצאות המחקר לא היו חד-משמעיות ואף אחד עד כה לא חקר את התסמונת כולה בהיבט של הסיכון לסרטן השד.
כיצד בוצע המחקר החוקרים בדקו קבוצה של 4,396 נשים שלקחו חלק במחקר מקיף בנושא בריאות נשים לאחר גיל המעבר, תחת הכותרת "יוזמה לבריאות נשים".
נשים שסבלו מתסמונת מטבולית בתחילת המחקר היו בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן שד במהלך תקופה המעקב, שהייתה 8 שנים בממוצע.
אך מרכיבים אינדיבידואליים של התסמונת - במיוחד רמות גלוקוז גבוהות בדם, רמות גבוהות של טריגליצרידים ולחץ דם דיאסטולי גבוה - נמצאו קשורים לעלייה בסיכון כשהחוקרים בדקו משתנים אלו שנה לפני האבחון בסרטן השד.
במידה שהממצאים יאושרו במחקרים נוספים, המשמעות תהיה שבעיות עמידות לגלוקוז ולאינסולין משחקות תפקיד בסרטן השד.
הדעה הרווחת הייתה עד כה שהשמנה מעלה את הסיכון לסרטן השד על-ידי כך שהיא גורמת לעלייה ברמות האסטרוגן. מאחר שאינסולין וגורמי גדילה דמויי אינסולין מעוררים צמיחה של תאי סרטן שד, יש צורך להבין טוב יותר את ההשפעה ההדדית של האינסולין, האסטרוגן והמרכיבים האחרים בתסמונת המטבולית והשפעתם על הסיכון לסרטן השד.
משקל בריא והתעמלות להורדת הסיכון סרטן שד היא מחלה מורכבת, והחוקרים מדגישים את החשיבות שיש לניסיון להבין את המנגנונים דרכם משקל עודף וחוסר פעילות גופנית משפיעים על הסיכון למחלה.
למרות שעדיין מוקדם מדי לצאת עם המלצות הנוגעות לבריאות הציבור על בסיס הממצאים המוקדמים, התוצאות מראות כי ההמלצות הקיימות כיום לגבי שמירה על משקל בריא והתעמלות יכולות להועיל במונחים של הסיכון לסרטן שד.