בבתי ההשקעות לא התרגשו אתמול מטיוטת החוזר של ענתבי, המגבילה את הבונוסים למנהלי השקעות. "אנחנו לא בנקים, אצלנו לא מקבלים בונוס של 30 מיליון שקלים אם התשואה על ההון היא כזו ולא אחרת", ציינו אתמול בבתי ההשקעות. אלא שהמציאות היא שונה, ומתברר שגם המנהלים הזוטרים בבתי ההשקעות ובחברות הביטוח יכולים לגרוף סכומים נאים הודות לבונוסים שתלויים בביצועי ההשקעות.
מנהלי השקעות זוטרים אומנם מתחילים את דרכם עם משכורות של 12 אלף שקלים ולא מקבלים בונוסים, אולם כשהם מתקדמים החיים נראים טובים יותר. מנהלי השקעות בכירים יותר מקבלים שכר של כ-45 אלף שקלים בחודש, ובשנים טובות מקבלים בונוסים בהיקף של חמש עד שבע משכורות. מנהלי ההשקעות הראשיים בגופים המוסדיים מרוויחים בין 1.5 מיליון שקלים ל-3.5 מיליון שקלים בשנה. מנהלי הקופות מקבלים כ-35 אלף שקלים בחודש בבתי ההשקעות הקטנים וכ-45 אלף שקלים בבתי ההשקעות הגדולים, וגם אצלם נהוגים בונוסים של חמש עד שבע משכורות בהתאם לביצועים - כאשר הביצועים קשורים גם ליכולות השיווק ולצמיחה בנכסי הקופות.
בבתי ההשקעות ציינו אתמול כי על-אף שהחוזר חל רק על חברות הגמל, ישנה ציפייה כי רשות ניירות ערך תגבש כללים דומים גם עבור בתי ההשקעות. נכון להיום, אין עדיין לרשות ניירות ערך תוכנית להתערבות במדיניות הבונוסים בבתי ההשקעות, אך הרשות דרשה מכל החברות הציבוריות בשנה האחרונה גילוי מפורט מאוד באשר לשכר הבכירים בחברה והאופן שבו הוא נקבע. בבנק ישראל הגבילו בשנה החולפת את חלוקת הדיבידנדים על-ידי הבנקים, אולם לא קבעו הוראות להתערבות בתגמול הבכירים בהם.
אתמול פירסם ענתבי טיוטת חוזר שמגבילה את הבונוסים שמקבלים המנהלים הבכירים ומנהלי ההשקעות בקופות, בקרנות ובחברות הביטוח, כאשר המטרה היא ששכרם יורכב יותר משכר קבוע ובמידה פחותה מבונוסים תלויי ביצועים. ההנחיה החדשה נועדה למנוע מצב שבו המנהלים יבצעו השקעות שיכולות לסכן את כספי החוסכים רק כדי להשיג בונוסים שמנים.
