תינוקות הנולדים בניתוח קיסרי חווים שינוי בדנ"א של תאי הדם הלבנים, מה שיכול להסביר אולי מדוע הם נמצאים בסיכון גבוה יותר למחלות אימונולוגיות כמו סוכרת ואסטמה בשלב מאוחר יותר בחיים.
לדברי החוקרים, מהמוסד קרולינסקה שבשבדיה, לידה בניתוח קיסרי נמצאה קשורה כבר בעבר לעלייה בסיכון לאלרגיה, לסוכרת וללויקמיה, למרות שהגורם לכך אינו ידוע. אחת התאוריות היא שמצבי לידה משתנים עלולים לגרום למעין "חותם גנטי" בתאים החיסוניים, שיש לו משמעות מאוחר יותר בחיים.
החוקרים ניתחו דגימות דם של 37 תינוקות שנלקחו מיד לאחר הלידה, ודגימות שנלקחו שלושה עד חמישה ימים לאחר הלידה. דגימות הדם נבדקו כדי להעריך את מידת המתילציה של הדנ"א בתאי הדם הלבנים, שהם החלק העיקרי במערכת החיסונית. במתילציה של דנ"א, הדנ"א משתנה בצורה כימית כך שהוא מפעיל או משתיק גנים בתגובה לשינויים בסביבה החיצונית.
ל-16 התינוקות שנולדו בניתוח קיסרי היה שיעור מתילציה בדנ"א גבוה מיד לאחר הלידה, לעומת 21 התינוקות שנולדו בלידה וגינלית.
שלושה עד חמישה ימים לאחר הלידה, לשתי קבוצות התינוקות היו רמות דומות של מתילציה בדנ"א.
ממצאי המחקר פורסמו ב-"Acta Paediatrica".
לחץ שלילי בלידה החוקרים הדגישו את הצורך במחקר נוסף שיקבע מדוע לתינוקות הנולדים בניתוח קיסרי יש שיעור גבוה יותר של מתילציה בדנ"א לאחר הלידה.
מחקרים שנעשו בבעלי חיים הראו כי לחץ שלילי סביב שעת הלידה משפיע על המתילציה של הגנים, ולכן הגיוני להסיק מכך שהשוני במתיצליה בדנ"א, שזוהה בתינוקות שבמחקר, קשור להבדלים בלחץ בזמן הלידה. ידוע כי הלחץ של הלידה שונה ביסודו לאחר ניתוח קיסרי מתוכנן בהשוואה ללידה וגינלית רגילה.
כאשר תינוקות נולדים בניתוח קיסרי הם אינם מוכנים ללידה ועלולים להיות לחוצים יותר לאחר הלידה. מצב זה שונה מלידה וגינלית רגילה, בה הלחץ נבנה בהדרגה לפני הלידה עצמה ועוזר לתינוק להתחיל לנשום ולהסתגל במהירות לסביבה החדשה שמחוץ לרחם.