בית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה (יום ב', 6.7.09) את יעקב לוקסנבורג וחברתו - לוקסנבורג חיתום - מאישומים בעבירות לפי חוק ניירות ערך, ומקבלת דבר במרמה. בכך קיבל בית המשפט המחוזי את ערעורם של לוקסנבורג והחברה, והפך את הכרעת דינו של בית משפט השלום בעניינם. כמו-כן, זוכו באותו עניין אריה פוגלמן וחברת זיו טל חיתום והשקעות.
כזכור, בית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה לפני מספר חודשים את שמונת הנאשמים האחרים בפרשת אורסיס, שהורשעו בבית משפט השלום בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הנעה בתרמית לרכוש ניירות ערך והשפעה בתרמית על שער מניית אורסיס. בית המשפט המחוזי התערב אז, באורח חריג, בקביעות העובדתיות של בית משפט השלום אשר הרשיע את המעורבים בסוף 2004, וקבעו כי לא הוכח מעבר לספק סביר שהנאשמים ערכו ביניהם הסדר, לפיו אורסיס תרכוש מהחתמים חלק ממניותיהם כדי לעודד אותם להשתתף בהנפקה מבלי שהחתמים מסתכנים בהפסד כספי.
לאחר קבלת הערעור, הגישו ערעור גם המעורבים הנותרים - יעקב לוקסנברג - באמצעות עו"ד גרשון גונטובניק ועו"ד עודד גזית ממשרד י. וינרוט ושות', ואריה פוגלמן - באמצעות עו"ד איתי רימון. אלה לא הגישו ערעור בשעתו נוכח רצונם לסיים את ההתעסקות הממושכת בפרשה, שהתחילה לפני 14 שנה.
בערעור נטען כי הרשעתם לא יכולה לעמוד, לאור קבלת ערעורם של יתר המעורבים בפרשה. לוקסנבורג טען בערעור, כי משנקבע בבית המשפט המחוזי בעניינם של יתר המעורבים, כי לא נוצר הסדר תמיכה במניות, מן הדין לבטל את הכרעת הדין גם בעניינו, שכן קיימת סתירה מהותית בין שתי הכרעות הדין, ואין לאפשר מצב בו בית המשפט נמצא "מדבר בשני קולות", מצב בו עלול להיגרם למערערים עיוות דין.
המערערים, שלא הגישו ערעורם במועד, התבססו על הלכה שנקבעה על-ידי השופט ברנזון בשנות השמונים בפרשת ארביב בו הנחה בית המשפט העליון כי יש לאפשר למי שלא הגיש ערעור לעשות זאת, למרות שחלף המועד לכך על-פי החוק, מקום בו זוכה נאשם אחר בגין אותה מסכת עובדתית.
היום, כאמור, קיבל בית המשפט המחוזי את טענותיו של לוקסנבורג ופוגלמן. שבית המשפט המחוזי הבהיר כי אין להפלות בינם לבין יתר המעורבים בפרשה. המדינה יוצגה על-ידי עו"ד חנה קורין ממחלקת מיסוי וכלכלה בפרקליטות מחוז ת"א, שהסכימה לזיכוי המערערים בנסיבות אלה.
