איריס שפיים תבעה את מ.ג. גזאלי M.G ואת מוחמד גזאלי בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 5,000 שקלים, לאחר שלא הייתה מרוצה ממזנון. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בסכום של 500 שקל. מכתב התביעה עלה שביום: 26.5.05 שפיים קנתה מהנתבעים מזנון ויטרינה ושולחן סלון לאחר שבחרה דוגמה מסוימת, וכשהגיע המזנון, התברר שדוגמתו וצבעו לא תאמו להזמנה. הנתבעים הסכימו לתקן את המזנון, ולאחר שהוחזר מתיקון גילתה שפיים "מכה" בחלקו העליון, פגם בדלת שנצבעה בצבע כהה והייתה שרוטה. "למרות פניותיי הרבות הנתבעים לא תיקנו את המכה ולא נתנו קבלה עבור התשלום".
בכתב ההגנה ותביעה שכנגד נטען ששפיים רכשה מזנון ויטרינה ושולחן תמורת סך של 4,000 שקל. כשסופקה הסחורה היא הודיעה שדוגמת המזנון אינה תואמת למוזמן ועל כן המזנון הוחלף. בכך לא הסתיים העניין ושפיים התלוננה שאחת מדלתות המזנון פגומה. "לנוכח טענה זו, הודיע לה מנהל החנות שהכין דלת חדשה וביקש לתאם מועד לאספקתה, וביקש לשלם את יתרת התשלום בסך 500 שקל. "לאחר שהתובעת הודיעה שאינה מוכנה לשלם את יתרת סכום ההזמנה החליט מנהל החנות לעכב את אספקת הדלת החלופית עד אשר תשלם התובעת את יתרת הסכום". הנתבעים הוסיפו ששפיים עשתה שימוש בריהוט במשך כשנתיים, ולפיכך הם זכאים לקבל את יתרת סכום ההזמנה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.
הצדדים הודיעו לבית המשפט שהגיעו להסכמה לפיה ייתן את פסיקתו בתביעה ובתביעה שכנגד על דרך הפשרה ללא צורך בהנמקה, ולאחר שישמע את טענותיהם הן בתביעה והן בתביעה שכנגד. השופט ראובן שמיע פסק: "לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובכל החומר שהוגש לבית המשפט ושמעתי את עדויות וטענות הצדדים לעניין התביעה והתביעה שכנגד, הנני מורה לנתבעים ביחד ולחוד לתקן את הטעון תיקון (כולל הדלת) מיד ולא יאוחר מיום 25.06.07. כמו-כן, הנני מורה לנתבעים לשלם לתובעת (הנתבעת שכנגד) סך 500 שקל לחיסול התביעה והתביעה שכנגד. בנסיבות העניין, הנני פוטר את התובעת מתשלום יתרת סך 500 שקל נשוא התביעה שכנגד".
