אנשים עם כישורי שפה טובים במיוחד כבר בתחילת החיים נמצאים בסיכון נמוך יותר לפתח אלצהיימר עשורים מאוחר יותר. כך קובע מחקר חדש.
צוות חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס חקר את מוחן של 38 נזירות קתוליות לאחר מותן. הם גילו כי אלו עם כישורי שפה טובים בגיל צעיר נטו פחות מאחרות לסבול מבעיות זיכרון - גם אם במוחן נראו סימנים של נזק מדימנציה.
ממצאי המחקר פורסמו במהדורה המקוונת של העיתון Neurology.
דימנציה קשורה להיווצרות פלאק פרוטאין ולהתהוות של גושי נוירונים במוח, ומדענים עדיין מחפשים את התשובה מדוע סימנים אלו של נזק גורמים לתסמיני דימנציה אצל אנשים מסויימים אך לא אצל אחרים.
במסגרת המחקר הנוכחי, החוקרים התמקדו בנזירות שלקחו חלק במחקר רפואי מתמשך. הם חילקו את הנשים לאלו שסבלו מבעית זיכרון ומסימנים של נזק מדימנציה במוח, ולאלו שהזיכרון שלהן לא נפגע, ללא קשר לנוכחות סימנים של נזק מדימנציה.
הם ניתחו גם מאמרים שכתבו 14 נשים כשנכנסו למנזר בסוף שנות העשרה של חייהן או בתחילת שנות ה-20, ובדקו אותם בהיבט של מורכבות השפה והדקדוק. המחקר הראה כי כישורי השפה היו גבוהים ב-20% אצל נשים שלא סבלו מבעיות זיכרון לעומת אלו עם סימנים של זיכרון פגום. רמת הדקדוק של הכתבים לא הראתה הבדלים בין שתי הקבוצות.
החוקרים ציינו כי למרות המספר הקטן של המשתתפות בחלק זה של המחקר, הממצאים היו יוצאי דופן ומפתיעים. תוצאות המחקר הראו כי מבחן של יכולות אינטלקטואליות בתחילת שנות העשרים יכול לנבא את הסבירות של מצב קוגנטיבי נורמלי 6-5 עשורים מאוחר יותר, גם לאור נוכחות פתולוגית גבוהה של אלצהיימר.
המחקר גילה גם כי תאי המוח היו גדולים יותר אצל נשים ששמרו על זיכרון נורמלי למרות שהראו סימנים של מחלה במוח. לדברי החוקרים, גדילה של תאי מוח היא אולי חלק מהתגובה המוקדמת של הגוף להתחלה של דימנציה, והבנת התהליך תוכל לעזור למנוע ליקויי זיכרון בעתיד. ייתכן שיכולות מנטליות בגיל 20 הן סמן למוח שמסוגל להתמודד טוב יותר עם המחלה בשלב מאוחר יותר בחיים.
מומחים שהגיבו לממצאים אמרו כי המחקר קטן מדי כדי לומר בשלב זה אם כישורי שפה אכן מנבאים דימנציה בעתיד.