ועדת העבודה, בראשות חבר הכנסת חיים כץ (ליכוד), אישרה (יום א', 12.7.09) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הסכמים קיבוציים, הקובע חובת ניהול משא-ומתן עם ארגון עובדים יציג בהתארגנות ראשונית.
הצעת החוק נולדה במסגרת פורום "שולחן עגול" של ראש-הממשלה ויושב-ראש ההסתדרות, במטרה לתקן את חוק ההסכמים קיבוציים כך שתיקבע חובת ניהול משא-ומתן עם ארגון עובדים יציג. ההבנות שהושגו במסגרת הפורום כוללות גם המלצה לקביעה בחוק של סנקציות מנהלתיות או סנקציות פליליות, בשל הפרת צו הרחבה ענפי הקובע הוספה לשיעור שכר מינימום הקבוע בחוק שכר מינימום.
התיקון שעבר היום קובע שבמקרה שעובדים התארגנו במקום עבודה לא מאורגן ולפחות שליש מהם התארגנו במקום יציג, חייב המעסיק לנהל משא-ומתן עם ארגון העובדים המייצג אותם. החוק אף קובע כי אין חובה למעסיק להסכם קיבוצי. בהסתדרות אומרים שלחוק יש משמעות רבה, שכן החוק שהיה קיים איפשר אומנם לעובדים להתארגן, אולם לא חייב את המעסיק להכיר בהתארגנות. בהסתדרות אומרים כי חובת המשא-ומתן תאפשר הכרה של המעסיק בהתארגנות עובדים ובכך יתאפשר לעובדים לנהל משא-ומתן על זכויותיהם ללא צורך במאבק מיותר עם ההנהלה בוועד שהם הקימו ובארגון העובדים המייצג אותם, כפי שאירע לאחרונה למשל לנגני התזמורת האנדלוסית.
יושב-ראש הוועדה בירך על אישור החוק ואמר כי היכולת של עובדים להתארגן הינה זכות יסוד ושלא ניתנה בחסד. לדבריו, החוק נועד למנוע מצב בו מעסיקים מפטרים עובדים בגלל רצונם להתארגן ומחייבת לראשונה את המעסיקים להיכנס למו"מ קיבוצי. "מדובר בצעד נוסף המקדם את מעמדם של העובדים בישראל", אמר.
יושב-ראש ההסתדרות, עופר עיני, אמר כי "אין פה כפייה על המעסיקים והכל נעשה בהדברות. מצבם של העובדים הלא מאורגנים בישראל בכי רע. מעסיקים מפטרים ומטילים קנסות על עובדים שרוצים להתאגד. הדרך היחידה של העובדים להרים ראש היא דרך ההתארגנות בלבד. אנו רוצים למנוע שביתות במשק ועובדה שכמות השביתות ירדה לאפס. צריך לברך על כך שהמעסיקים העובדים והממשלה הגיעו לפשרה תוך הידברות".
גם חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (העבודה) בירכה על אישור החוק ואמרה כי לחוק יש חשיבות ציבורית מרחיקת לכת. "ההידרדרות של זכויות העובדים בישראל בשנים האחרונות מחייבת חוק כזה שהוא ברכה לעובדים", ציינה.
מנגד, אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, התנגד לאישור החוק ואמר כי "לא יעלה על הדעת לקבוע על חובת ניהול מו"מ עברה פלילית שבגינה שנתיים מאסר". לדבריו, מדובר בענישה פלילית קשה של המעסיקים שלהם יש זכויות יסוד. הוא אמר כי לאחרונה יש מגמה שכל דבר נגד מעסיקים הוא טוב ובריא. הוא ציין כי הכנסת בעשור האחרון העבירה 36 חוקים שכולם לטובת העובדים. "כל הזמן מטילים סנקציות פליליות נגד מעסיקים. לצערי הדבר הפך פופוליסטי", קבל.
כץ הבהיר בעניין זה ללין, כי חוקים רבים שעברו לטובת העובדים בכנסת היו למעשה נגד מעסיקים שהפרו זכויות של חיילי מילואים.
שרגא ברוש , יושב-ראש לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, אמר מנגד: "אני מייצג 440 אלף עסקים בישראל ואני אומר זאת כדי שנבין את מי מייצג מר לין. סיכמנו בשולחן עגול הסכם מאוזן. החובה לנהל מו"מ כפי שמופיעה בחוק אין לה אלא כדי להכניס רוגע ליחסי העבודה במשק".
