הבעיה המרכזית, כך למדתי על בשרי, היא כל הירוק הזה מסביב לשכונה. גינות ציבוריות הן דבר בלתי נסבל. אני מתפלא על תושבי השכונה שאינם קמים כאיש אחד ומרימים קול זעקה עד אשר ייעקרו כל העצים, הפרחים והשטחים הירוקים שמאיימים מכל עבר על השלווה והרווחה. המפגע הסביבתי הזה מתחיל באותם גננים שמדי יום באים לנקות את הגינות, לשמור על העצים ולטפח את הפרחים. אוי כמה רעש הם מקימים, הם, כלי הגיזום והמשורים שלהם. מלבד זאת ישנו גם הרעש הנורא של הממטרות שהתחילו להפעיל מדי לילה עם כניסת הקיץ. [סייד קשוע, "כל הירוק הזה", מוסף הארץ, 10.07.09]
אם נניח לרגע את העוקץ בטוריו המבריקים של סייד קשוע, ש"התלונן" על השכונה הירוקה בה הוא גר (כאשר שורת המחץ של הטור הייתה, שברגע שלבש בגדי עבודה כדי לתקן את הדרוש תיקון, חזותו הערבית עלתה וצפה על פני השטח והוא נעצר על-ידי שוטר), מסתבר שישנו ח"כ שלקח את ברצינות את המטרד שגנני השכונות הירוקות מייצרים. ב
הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון - איסור הפעלת מפוחים רועשים), התשס"ט-2009 מיום 22.06.09, מציע ח"כ אופיר פינס לראות ב'מפוח רועש' מטרד לסביבה, כמשמעותו ב
חוק למניעת מפגעים, התשכ"א - 1961.
מתברר שהמפוח אינו רק מרעיש אלא גם מזהם. בניגוד לתחושה, שהמפוח אך ורק שואב את הלכלוך, המפוח משיב את הלכלוך בריבית דריבית לסביבה (זה כמו כרטיס אשראי, אשר מקנה אשליה שהתשלומים נדחים ל'אחרית הימים' עד שמגיע 'סוף החודש'), ועל כן הצעת החוק של ח"כ פינס לא זו בלבד שאוסרת על הפעלת המפוח באזורים חוליים (שאז כל החול ישתרך כשובל-סופת-חול אחרי המפוח), אלא גם מחייבת את המפוח להיות מלווה בסנשה פנשה משלו: "רכב טאטוא מכני" אשר על-פי הצעת החוק "חייב להיות מופעל בצמוד למפוח ולנקות אחריו".
בדברי ההסבר להצעת החוק מציין ח"כ פינס כי המפוח גורם לזיהום כפול: בתהליך שריפת הדלק של הפעלת המפוח נפלטים לאוויר מזהמים שונים ומשונים - ששמותיהם כגון "בוטדיאן" ו"אלדהידים" אומרים מעט מאד להדיוט, ובתהליך "ניקוי" הרחוב 'עפים' עודפים של פסולת רחוב "לרבות צואת בעלי חיים" החוצה מן המפוח - אל הרחוב. לדברי הצעת החוק, "הנזק שנגרם לציבור מן המפוח שווה ערך לנזק אשר נגרם מ-17 מכוניות פרטיות".
להצעת החוק היה שותף גם 'מר סביבה' הידוע, ח"כ דב חנין, והצטרפו אליה הח"כים זאב בילסקי, אורית זוארץ וניצן הורוביץ.
