תחילת הפרשה באוקטובר 2004, אז הגישו חברות שיאי אופיר ומלרט, באמצעות עו"ד מנחם אברמוביץ', שותף במשרד המבורגר עברון, תביעה ייצוגית נגד החברה המרכזית למשקאות בטענה כי פערי המחירים בהם מכרה החברה המרכזית משקאות קלים למפעילי מכונות אוטומטיות לממכר משקאות, היו בלתי מוצדקים ונבעו מהרצון להפלות לטובה את חברת-הבת של החברה משקר, ביחס ליתר לקוחותיה של המשיבה בתחום המכונות האוטומטיות. את החברה המרכזית למשקאות ייצג משרד עוה"ד רון גזית רוטנברג ושות'.
כאשר הוכרזה בשנת 1998 החברה המרכזית על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים כבעלת מונופולין בענף משקאות הקולה, הגיע הממונה למסקנה כי מהיות החברה המרכזית בעלת שליטה במשקר,
שהיא חברה פרטית העוסקת במכירת משקאות קלים באמצעות מכונות אוטומטיות, עלולה להיפגע התחרות בענף זה. לפיכך, הפעיל הממונה את סמכותו מכוח החוק להגבלים עסקיים והורה, בין היתר, לחברה המרכזית לקבוע ולפרסם מחירון בענף המכונות האוטומטיות, וכן אסר עליה להפלות בין חברות הנמצאות בשליטתה, לשאר החברות בענף.
בעקבות החלטת הממונה, פרסמה החברה המרכזית במהלך השנים, מספר מחירונים הקובעים מדרג של הנחות על-פי קריטריונים של כמות רכישה שנתית של תיבות ומספר מכונות. על-פי המחירונים הראשונים שפורסמו, נהנתה משקר מהנחה בשיעור של 50% ממחיר המחירון בעוד שהחברות האחרות הפעילות בשוק, זכו להנחות בשיעור 0%-21% בלבד.
לטענת התובעות, המחירונים שפרסמה החברה המרכזית לא שיקפו הנחת כמות לגיטימית אלא היוו מסווה להפליה של משקר, תוך הפרת הוראות הממונה על ההגבלים העסקיים לחברה המרכזית ואת הוראות חוק ההגבלים העסקיים. הפליה זו, פגעה ביכולת של מפעילי המכונות האוטומטיות האחרים שרכשו משקאות מן המשיבה, להתחרות במשקר.
החברות התובעות טענו כי התנהגותה הפסולה של החברה המרכזית מביאה להשתלטות משקר על ענף המכונות האוטומטיות ופוגעת גם בצרכנים הסופיים. כמו-כן, מדיניותה הפסולה של החברה המרכזית פוגעת בתחרות בין מפעילי המכונות ואסורה על-פי דיני ההגבלים העסקיים. עוד טענו החברות כי מדרג ההנחות שנתנה החברה המרכזית, נערך מלכתחילה באופן מפלה, כך שלא יותיר כל אפשרות לעוסקים בענף להגיע לשיעור ההנחות המקסימלי ממנו נהנית משקר.
החברה המרכזית מצידה דחתה את כל הטענות שהועלו נגדה, וטענה כי המחירון משקף ביטוי לגיטימי של הנחת כמות הניתנת באופן שוויוני, וכי הממונה על ההגבלים אישר את המחירון. עוד טענה החברה המרכזית כי הצרכן הסופי לא נפגע כתוצאה מהתנהלותה.
במסגרת ההליך התקיימו מספר דיוני קדם משפט והליכי גילוי ועיון ממושכים ועתירי משאבים. במקביל ובעקבות הליכים אלה, התנהלו בין הצדדים מגעים במטרה לייתר את ההליכים בבית המשפט ולסיים את התביעה בדרך של פשרה.
בהסדר הפשרה שהוגש לבית המשפט נכתב כי הוא "הושג לאחר משא-ומתן ממושך, אשר במהלכו שונה המחירון לטובת חברי הקבוצה, בעלי מכונות אוטומטיות לממכר משקאות אחרים מלבד משקר. הסכם הפשרה מבטיח צמצום בפערי ההנחות בין משקר לבין חברי הקבוצה ומוודא כי למעט קבוצת לקוחות המוגדרת בהסדר עמם התקשרה משקר בהסכמים , לא יישנה בעתיד מצב בו בפועל 'משקר' מקבלת לבדה הנחה שאף אחד אחר בתחום המכונות האוטומטיות אינו מקבל אף הוא".
