מחמד אלסייד הגיש ערעור לבית משפט המחוזי בתל אביב על החלטת בית המשפט לתעבורה בעיר מיום: 7.6.09 שדחתה את בקשתו לבטל פסק דין שניתן בהיעדרו ביום: 6.5.09. המערער הורשע בהיעדרו בעבירה של נהיגה ללא זהירות, והוטלו עליו העונשים הבאים: פסילת רישיון נהיגה למשך שלושה חודשים, פסילה על תנאי למשך חמישה חודשים לתקופה של שלוש שנים, וקנס בסך של 1,200 שקל.
בכתב הערעור טען שביצע עבירה מסוג ברירת קנס בסכום של 500 שקל ששולמו, ולאחר מכן ביקש להישפט אלא שלא קיבל את ההזמנה לדיון ונשפט כשלא נכח. בדיון בבית המשפט המחוזי חזר בו מהטענה שלא קיבל את ההזמנה וריכז את טענותיו בנוגע לחומרת העונש. לטענתו, עברו התעבורתי אינו מכביד, ואם ביקש בית משפט להענישו, על העונש להיות מידתי. "מאחר ומדובר בברירת קנס של 500 שקל - העונש המידתי הוא פסילה על תנאי ולא פסילה בפועל. יש לי משפחה ענפה, 18 אחים ואחיות ואם רישיוני יישלל, לא אוכל לעזור בפרנסת המשפחה".
המדינה התנגדה לערעור וטענה, שבהתחשב בעברו התעבורתי המכביד ובחומרת העבירה, גזר עליו בית המשפט לתעבורה עונש פסילה בפועל.
שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, מרים סוקולוב, דחתה את הערעור. "אכן העבירה במקורה הינה עבירה של ברירת קנס, אולם, מאחר והמערער בחר להישפט רשאי היה בית המשפט להטיל עונש בהתאם לשיקול דעתו, בהתחשב בחומרת העבירה ובעברו התעבורתי של המערער. למערער יש הרשעות קודמות מרובות למעלה מ-80 במספר, חלקן עבירות טכניות אולם חלקן עבירות בטיחותיות כידוע, ערכאת הערעור תתערב רק במקרים חריגים בגזר דינה של הערכאה הדיונית, כאשר העונש שהוטל חורג לחומרה או לקולא לעומת הענישה בעבירות כגון דא.
"במקרה שלפנינו, לא ניתן לומר שבית משפט קמא טעה בשיקוליו ובגזר דינו. העונש שהוטל על המערער אכן איננו עונש קל, אולם זה טיבו של דיון בפני בית המשפט, אשר בשעת הדיון נחשף גם לנסיבות ביצוע העבירה ולעברו התעבורתי של המערער".
