תשואת המשקיעים במדד תל אביב 100 בבורסת תל אביב מסתכמת ב-42% מתחילת השנה במונחים דולריים. למרות שישראל סווגה השנה מחדש כשוק מפותח במקום שוק מתעורר על-ידי חברת המדדים הנחשבת MSCI (מריל לינץ' קפיטל אינטרנשונל), התשואה שלה דומה יותר לשווקים מתעוררים המסוכנים יותר.
בורסת סין עם 79.3%, ג'קארטה עם 75.3%, סרילנקה עם 58.5%, רוסיה עם 49.1% וטורקיה עם 43.9% הן בין הבודדות שעלו בתשואותיהן על זו של תל אביב.
התשואות האמורות הן במונחים דולריים. התשואות הנומינליות באירופה וכמה מהשווקים המתעוררים היו נמוכות יותר, בשל התחזקות המטבעות המקומיים, בעוד שבתל אביב ההפרש נמוך יותר, בשל יציבות יחסית של השקל מול הדולר מתחילת השנה.
בבורסות השווקים המפותחים היו תשואות גרועות בהרבה: מדד S&P 500 עלה ב-4.1% מתחילת השנה, ומדד נאסד"ק ב-19.6%, ואילו באירופה נרשמו ירידות במונחים נומינליים, אולם בגלל התחזקות היורו והליש"ט רשמו עליות במונחים דולריים: מדד דאו ג'ונס יורוסטוקס 50 עלה ב-2.4%.
בורסת לונדון עלתה ב-11.6%, בזכות התחזקות הליש"ט, ובמונחים נומינליים ירדה ב-1%. בורסת פרנקפורט עלתה ב-5% במונחים דולריים. הבורסות בסקנדינביה הובילו את העליות במערב אירופה, עם תשואה של 40% בנורווגיה ו-28% בשוודיה.
ההסברים לעליות החדות בתל אביב מתחלקים בין יציבותו היחסית של המשק הישראלי במשבר הפיננסי, מצבם הטוב יחסית של הבנקים, וחזרתם של המשקיעים לחיפוש אחר תשואות גבוהות יותר בשווקים הפחות מרכזיים. למעשה, נראה כי השווקים המרכזיים - וול סטריט ואירופה - היו רוויים בסכנות פיננסיות גדולות יותר מהשווקים המתעוררים.
