חטיפה לרומניה משתלמת. אם שחטפה את ילדיה לרומניה לא תצטרך להשיבם לישראל לאחר שבית משפט ברומניה קיבל את טענתה כי בישראל מסוכן עבור הילדים. מדובר בהחלטה להחיל על הילדים את החריג באמנת האג, "הגנת הנזק", הקובע כי אין להשיב ילד חטוף לאזור שבו נשקפת סכנה לחייו. הפרשה נחשפה בהחלטה (יום ב', 20.7.09) של בית המשפט העליון לדחות את עתירת האב לחייב את המדינה לפעול בכל הכלים הדיפלומטיים והמשפטיים להשבת ילדיו. השופטים קבעו כי זוהי סוגייה מדינית בה לא יתערבו.
דרש שורה של צעדים נגד רומניה מדובר בפרשה שהחלה עם נישואי האב, אזרח ישראלי, בשנת 2002 לאזרחית רומניה. השניים התגוררו בבת חפר ונולדו להם שני ילדים. באפריל 2006 נסעה האם עם שני ילדיה לרומניה בהסכמת האב, אלא שהאם וילדיה לא שבו. בעקבות תלונה על חטיפה שהגיש האב נגד אשתו, פעלה הפרקליטות להשבת הילדים על בסיס אמנת האג נגד חטיפת ילדים.
מנגד בעקבות פנייתה של האם לערכאות ברומניה נקבע כי היא אינה חייבת להשיבם שכן הם "התאקלמו זה מכבר בסביבתם החדשה וכי השבתם לישראל שהמצב הביטחוני בה קשה, יעמידם בסכנה ממשית".
האב עתר לבית המשפט העליון להורות למדינה לפעול להשבת ילדיו. בין היתר דרש כי המדינה תודיע לממשלת רומניה כי בפסק הדין יש משום הפרת הוראות אמנת האג, הגשת מחאה רשמית לממשלת רומניה, זימון שגריר רומניה בישראל לבירור בפני שר החוץ, פנייה לגופים בינלאומיים שונים בהם האו"ם לביטול קביעותיו של בית המשפט הרומני וכן פתיחה בתיק פלילי נגד האם לרבות הליכים להסגרתה בגין חטיפה. לטענתו, הימנעות המדינה מנקיטת פעולות להשבת ילדיו "לוקה באי סבירות קיצונית" המצדיקה התערבות בית המשפט העליון.
ישראל אינה יכולה לשנות דבר כאמור, בית המשפט דחה את העתירה. השופטים אדמונד לוי, מרים נאור ויורם דנציגר כתבו כי למרות ההבנה למצוקת האב "אליה נקלע בעל כורחו", בקשתו נוגעת לתחום ניהול יחסי החוץ של ישראל ובית המשפט אינו מתערב. המדינה, לדבריהם, עשתה "כל אשר לאל ידה במישור הדיפלומטי לסייע להשבת הילדים אולם למרבה הצער, מאמצים אלה טרם נשאו פרי".
השופט לוי כתב כי גם אם נפלה טעות בפרשנות בית משפט ברומניה לגבי הוראות אמנת האג, ישראל אינה יכולה לשנות דבר. לפיכך, "אין מנוס מדחיית העתירה".
השופט הביע תקווה כי עניינם של ילדי העותר יבוא לפתרונו בהקדם אפשרי ו"באורח שיבטיח את טובתם". בית המשפט פטר את האב מהוצאות.
