"התחזות לנכה מצד עורך דין בריא ושלם, תוך כדי זיוף תעודה רשמית ושימוש בה, גם אם לצורך הפקת טובת הנאה כלכלית לא גדולה, הנה מעשה מביש ומכוער, הראוי להוקעה באמצעות ענישה מכבידה וממשית" - כך פסק שופט בית משפט המחוזי בירושלים משה סובל, שדחה את ערעורו של עו"ד מור גרטי, שהורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין.
בית הדין המחוזי של הלשכה, שהרשיע אותו ברוב דעות, גזר עליו עונש של שלוש שנות השעיה מלשכת עורכי הדין, מתוכן שנת השעיה בפועל ושנתיים השעיה על-תנאי, ובית הדין הארצי הקל בעונש והעמיד את תקופת ההשעיה בפועל על חמישה חודשים.
בערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי, טען עו"ד גרטי שהקלה בעונש אינה ממשית והעונש עדיין חמור יתר על המידה ובלתי מידתי, וביקש שבית המשפט המחוזי יתערב ויפסוק השעיה על-תנאי.
מפסק הדין של השופט סובל, שניתן לאחרונה, עולה שעו"ד גרטי, 34, קיבל רישיון לעסוק בעריכת דין בשנת 2001 ובכתב הקובלנה שהגיש פרקליט המדינה לבית הדין המשמעתי המחוזי, נטען שבמועד לא ידוע בשנת 2002 הוא זייף תו חניה לרכב נכה והשתמש בו מספר פעמים באזור תל אביב בסמוך למשרדו.
בית הדין המשמעתי המחוזי עמד בגזר דינו על הנסיבות המיוחדות של המקרה: עו"ד גרטי שימש כעורך דינו של מי שלימים הורשע ברצח השופט עדי אזר ז"ל ותו הנכה המזויף נתפס ברכבו כשנחקר בנוגע להעברת כספים ומידע מלקוחו לשני מעורבים אחרים בפרשה. עו"ד גרטי, שיתף פעולה עם המשטרה, חשף בפניה מידע רב-ערך ששימש לפענוח פרשת הרצח, והעיד במשפט כעד תביעה כנגד מי שהיה לקוחו. פרסום הפרשה והליכי החקירה גרמו לו לנזק אישי ומקצועי ובנסיבות אלה החליטה הפרקליטות שלא למצות עימו את הדין, והסתפקה בהעמדתו לדין משמעתי בגין זיוף התו והשימוש בו, תחת העמדתו לדין פלילי, הגם שלהשקפתה עו"ד גרטי ביצע גם עבירות פליליות של זיוף וקבלת דבר במרמה.
זיוף התו פגע בציבור הנכים בכתב הערעור טען גרטי, שזיוף התו לא היה כרוך במאמץ מיוחד ובוצע כמעשה שטות ילדותי והשעייתו מלשכת עורכי הדין לתקופה כלשהי, חסרת תקדים בחומרתה. "השתמשתי בתו המזויף לא יותר משלוש פעמים והפסקתי את השימוש בו ביוזמתי לפני שנתפס ברכבי. ההטבה הכספית בה זכיתי כתוצאה מהעבירה הייתה זעומה".
נציג הפרקליטות ביקש לדחות את הערעור בטענה שאין להתערב בעונש שגזר בית הדין המשמעתי הארצי על המערער. "בית הדין הארצי, וכמוהו בית הדין המחוזי, שקלו את כל השיקולים והתאימו את העונש הראוי בעיניהם". לדבריו, בית הדין הארצי הקל בעונשו של עו"ד גרטי במידה ניכרת חרף החומרה היתרה הכרוכה בזיוף מסמך בכלל, וזיוף מסמך הפוגע בציבור הנכים הזקוקים להגנה מיוחדת. "מעשה כזה פוגע בתדמית של כלל עורכי הדין, באמון הציבור בהם ובכבודו של מקצוע עריכת הדין".
עורך דין אמור לשמש סמל ודוגמה לטוהר המידות השופט סובל דחה את הערעור וקבע: "המערער ביצע עבירה חמורה של זיוף מסמך הנועד להגנתם של נכים, ולאחריה עבירה נוספת של שימוש באותו מסמך מזויף לצורך הימנעות מתשלום אגרת חניה בה היה חייב על-פי דין. זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר הנו עבירה פלילית שעונשה המרבי שלוש שנות מאסר. בדומה לכך עונשו של מי שמשתמש במסמך מזויף תוך ידיעה שהוא מזויף. המערער ביצע את שתי אלו: גם זייף את תו הנכה, וגם עשה בו שימוש מספר פעמים על-מנת להיפטר במרמה מתשלום בו היה מחויב (דבר המהווה כשלעצמו עבירת קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 לחוק העונשין). כאשר עבירות מעין אלו מבוצעות על-ידי עורך דין, האמור לשמש סמל ודוגמה לטוהר המידות ולכיבוד החוק, חומרתן כפולה ומכופלת ומחייבת תגובה עונשית הולמת וממשית".
