האם היה בכלל מיתון בענף הדירות? על-פי נתונים שפירסמה היום (ג', 28.7.09) חברת רוטשטיין, הבונה בבאר יעקב, נראה שהמיתון לא היה ולא נברא – לפחות לא בפרויקט של החברה. החברה בונה במקום 124 דירות, ובינואר-יוני מכרה 90 מהן, כלומר 72% מסך הדירות. הקונים שילמו בממוצע 1.1 מיליון שקל לדירת 4 חדרים.
בסך-הכל מכרה רוטששטיין עד היום 97 דירות. נראה ש-7 הדירות הנותרות נמכרו בשבועות האחרונים, או אולי בסוף 2008.
נותרו לחברה 27 דירות למכירה. היא מעריכה שתמכור אותן ב-38 מיליון שקל, כלומר 1.4 מיליון שקל בממוצע לדירה. ייתכן אמנם, שהחברה מתכננת להעלות את המחירים, אך סביר יותר להניח, שמדובר במכירת הדירות היקרות יותר, כולל פנטהאוזים, שלעתים קרובות נמכרים בשלב האחרון של השיווק.
לרוטשטיין יש גם תזכורת על הפגמים בשיטת הרישום החשבונאי החדשה, על-פי הוראות האיחוד האירופי: המכירות אומנם במצב מצוין, אך הדבר לא ניכר לפי שעה בתוצאות העסקיות, משום שהתקן החדש קובע שרושמים הכנסות רק לאחר גמר הבנייה ואיכלוס הדירה. ההכנסות ממכירת הדירות יירשמו, לכן, בדוחות של השנה הבאה. בינואר-מרץ רשמה החברה הפסד של 1.9 מיליון שקל, למרות שמכרה ברבעוןזה עשרות דירות.
העולם ההפוך של שיטת הרישום המקרה של רוטשטיין ממחיש שוב את שיטת הרישום האבסורדית שנכפתה על יזמי הנדל"ן על-ידי האיחוד האירופי: כאשר החברה מצליחה ומוכרת את כל מלאי הדירות שלה, או את רובו, במחירים רווחיים – זה לא משתקף בדוחות הכספיים, המצביעים כביכול על רווחים קטנים, ואולי אף הפסדים. בשנה העוקבת, כאשר כמעט ולא מוכרים דירות כי הרוב המכריע של הדירות כבר נמכרו מזמן, רושמת החברה הכנסות ורווחים גדולים. עולם הפוך.
רוטשטיין היא רק אחת מהחברות הסובלות משיטת רישום מוזרה זו. חברת חבס, למשל, מכרה 90% ממגדלי יו ו-95% מפרויקט רוטשילד, אבל את הרווחים של מאות מליוני שקלים תוכל להראות, בעיקר, בשנה הבאה. הוא הדין, למשל, לגבי חברת חנן מור, המוכרת מאות דירות בתלמי מנשה, נס ציונה ולהבים, אך את הרווחים תרשום בשנה הבאה, זמן רב לאחר מכירת הדירות. אלו הן שתיים מתוך דוגמאות רבות בעניין זה.
