צבאים מוגנים. בית משפט לעניינים מקומיים בירושלים דחה (יום ג', 28.7.09) בקשת היזם, זכריה קהלאני, לבטל צווים המונעים המשך פעולות בעמק הצבאים בירושלים. השופטת קבעה כי הפעולות שנעשו היו ללא היתר כחוק והצו לא יוסר.
מדובר בשטח של כ-250 דונם בלבה של ירושלים, המכונה "עמק הצבאים", בשל עדר הצבאים החי בו וכן צמחים נדירים ובעלי חיים שונים המצויים בו.
הצמחייה הטבעית נעקרה הפרשה החלה לפני כשנה, כשהיזם זכריה קהלאני החל בהכשרת שטח בעמק הצבאים לצורך פרויקט חקלאות עירונית. הוא הורה לעקור צמחייה טבעית ולהשטיח את הקרקע. למקום נזעקו פעילי שמירת הטבע ועיריית ירושלים, והוציאו צו המונע את המשך הפעולות. בקשתם של נציגי העירייה והחברה להגנת הטבע נתמכה בתצהירי סגן מנהל מחלקת תכנון עיר בעירייה אמנון ארבל, עמוס עוז מפקח בנייה מחוזי בירושלים, ורכז תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע - עמיר בלבן.
קהלאני עתר לבית משפט באמצעות באת-כוחו, עו"ד ענת מאירי, בדרישה לבטל את הצווים. הוא אישר כי מדובר בהכשרת שטח לצורך פרויקט השכרת חלקות לאנשים פרטיים ל"גינון עירוני", וטען כי העבודות שבוצעו בשטח - "סילוק קוצים, שרידי מדורות ופסולת" - אינן דורשות היתר בנייה.
העירייה, באמצעות באי-כוחה, עו"ד יוסי חביליו וחיים נרגסי, טענה כי העבודות שביצע קהלאני "טעונות היתר", וזה - לא ניתן לו.
מ-19 צבאים נותרו שלושה טענותיו של נציג החברה להגנת הטבע, אמיר בלבן, עסקו במצבם של הצבאים בעמק. לטענתו, החישוף שביצע קהלאני "מסכן את המשך קיומו של עדר הצבאים ואת שאר ערכי הטבע שבעמק. חישוף חלקו הדרומי של העמק, המשמש מקור מזון חשוב לעדר הצבאים, ומקום הסתתרות של העופרים, פוגע בהם ובחיות בר נוספות החיות במקום... בנובמבר 2008 מנה עדר הצבאים שבעמק כ-19 צבאים... כיום נותרו בעדר כשלושה צבאים בלבד".
בלבן טען עוד כי פעולות החישוף הרסו את "המקום הרגיש ביותר שמשמש את הצבאים כבית גידול למטרות רבייה וכמסתור מפני הטורפים, והקטינו את סיכוייהם לשרוד. כתוצאה נכנסו לאזור כלבים משוטטים שטרפו את הצבאים או הבריחו אותם לעבר הכביש ובכך גרמו לדריסתם".
הצבאים - חלק מהמרקם התכנוני כאמור, בית המשפט דחה את בקשת היזם לבטל את הצווים. השופטת תמר בר-אשר צבן קבעה כי עבודות החישוף הפכו את הקרקע הטבעית עליה הייתה צמחייה עבותה "לקרקע מיושרת", לפיכך, "היזם ביצע בשטח הנדון בעמק הצבאים עבודות בקרקע המחייבות היתר, וזאת ללא היתר בנייה. משבוצעו עבודות אלו, היה מקום למתן הצו הזמני למניעת פעולות על-פי חוק תכנון ובנייה".
היא דחתה גם את טענת היזם, כי "הרצון לשמור על הצבאים בעמק הצבאים אינו מצדיק מתן צו אשר ניתן בהתאם לחוקי התכנון והבנייה, וכי השמירה על צבאים אינה נמנית על תכליתו". השמירה לדבריה על "מרקם תכנוני", מהווה אחת מתכליות החוק וטומנת בחובה גם את "השמירה על ערכי הטבע דוגמת אלו המצוים בעמק הצבאים".
צווי הפסקת הפעילות בעמק נותרו על כנם.