יקטרינה לומברזו תבעה את המרכז למזרנים וספות נוער 2007 בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 7,100 שקל לאחר שלא הייתה מרוצה מריהוט.
מכתב התביעה עלה שהתובעת רכשה מהנתבעת שתי מערכות ריהוט לחדר שינה, שכל אחת מהן כללה מיטה, מזרן, ארון 5 דלתות ושידה, בעלות כוללת בסך 10,180 שקל לאחר הנחה. לדבריה, לפני הגשת התביעה, הרהיטים הוחלפו פעמיים לאור פגמים שונים ולאחר שהוחלפו בפעם השלישית, נותרו שני פגמים: דלת ומגירה בארון שלא תאמו לגוון של יתר הדלתות והיו בהירים יותר ולא סופקו ידיות לשידות.
התובעת ביקשה לתקן את הליקויים או לספק לה ארון בהתאם להזמנה, ולפצות אותה עבור נזקים עקיפים כגון הפסד ימי עבודה ושכר טירחת עורך דין.
בכתב הגנתה טענה הנתבעת שעשתה כמיטב יכולתה להשביע את רצונה של התובעת, וכי אין ליקויים ברהיטים לאחר שהללו תוקנו. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה.
השופט מוריס בן עטר הציע שיבקר בדירה ויבחן את הרהיטים, והנתבעת ביקשה שיאפשר לה לבצע תיקונים נוספים קודם לכן. עוד נקבע שבית המשפט יפסוק בתיק על דרך הפשרה (לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט). למצער גם לאחר התיקון, נותרה בעיה של חוסר התאמה בין גוון דלת אחת ומגירה בארון לעומת יתר חלקיו.
בהמשך התברר שהחנות נסגרה ובמקומה נפתחה חנות לתאורה, ולאור זאת נפסק שאין טעם להורות על צו להחלפת הארון ובמקום זאת הנתבעת תשלם לתובעת סך 2,600 שקל בתוספת 102 שקל עבור אגרת בית משפט.
