עו"ד גיל קלר תבע את יוסף סילס בבית משפט השלום בתל אביב בסכום של 5,775 שקל לאחר שלא שילם לו שכר טירחה. לדבריו, סילס וחברו פנו אליו על-מנת שיבטל קנסות שהוטלו עליהם על-ידי משרד התמ"ת לאחר שנטען שהעסיקו עובדים זרים שלא כדין. "עבודתי נשאה פרי והקנסות בוטלו". עו"ד קלר פנה לסילס בבקשה שישלם לו שכר טירחה ולאחר שנתקל בסירוב הגיש, בצר לו, את התביעה.
סילס דחה בכתב ההגנה את הטענות נגדו. לטענתו, אינו מכיר את עו"ד קלר, לא פנה אליו מעולם, לא ביקש שייצגו ולא סיכם עימו על שכר טירחה כלשהו. "חברי היה אחראי לעניין העסקת העובד הזר וייתכן שהוא פנה לעו"ד קלר לקבלת שירות משפטי בעניין". לדבריו, הגיע למשרדו של עו"ד קלר לבקשת חברו, אך השניים לא נפגשו ומזכירתו מסרה לו שאין צורך שיחתום על מסמך כלשהו, וכי המסמכים הרלוונטיים הוגשו לבית המשפט. סילס ביקש לדחות את התביעה בהיעדר עילה.
בדיון בפני השופט מנחם קליין, הוצע לצדדים שבית המשפט יפסוק בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79 א' (א) לחוק בתי המשפט והם הסכימו. "יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בדרך זו. בכך שהצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בדרך זו, יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת 'ייקוב הדין את ההר' (יבמות צ"א ע"א) ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו".
בסופו של דבר, לאחר שעיין בכתבי הטענות והתרשם מטענות הצדדים ומהמסמכים, קבע השופט קליין, שיהיה זה נכון וצודק לחייב את סילס לשלם לעו"ד קלר, לסילוק כל טענה מכל מין וסוג שהוא הקשורה בתיק, סך של 1,800 שקל בתוך 30 יום. "שאם לא כן, ניתן יהיה לפתוח תיק הוצאה לפועל לגביית סכום פסק הדין ויצורף לסכום הנ"ל הוצאות ההליך בפניי בסך 500 שקל".
