דן אנד ברדסטריט: "מוקדם לדבר על התאוששות"

עוד עולה מנתוני חברת המחקר, כי ענף חנויות המזון הוא הענף עם מוסר התשלומים הגרוע ביותר במשק, נכון למחצית הראשונה של השנה: כ-67% מהעסקtות בענף זה מתבצעות תוך פיגור בתשלומים. משמעות הנתון הזה היא שרק אחת מתוך שלוש עסקות בענף זה משולמת בזמן. בתקופה המקבילה אשתקד, רק כ-20% מהעסקות בענף זה נעשו תוך פיגור בתשלומים. ענף נוסף בו נרשמה החמרה משמעותית בתחום מוסר התשלומים, הוא ענף בתי מלון ושירותי הארחה. מהנתונים עולה כי 23.4% מהעסקות בענף זה מתבצעות תוך פיגור בתשלומים (כלומר, כאחת מתוך ארבע עסקות בענף זה משולמת בפיגור). זאת, לעומת כ-12% בלבד לפני שנה. בדן אנד ברדסטריט אומרים כי שיעור העסקות המתבצעות תוך כדי פיגור בתשלומים בכלל המשק עומד כיום על כ-24% - לעומת נתון של 11.3% אשתקד. מהנתונים עולה עוד, כי כמעט כל חברות ההיי-טק בישראל פיטרו עובדים מתחילת המשבר, ומספר המפוטרים בענף ההיי-טק מתקרב ל-7,000. "הענף, שהוא אחד מענפי הייצוא העיקריים ומנוע הצמיחה של המשק, סובל פגיעה כפולה", מסבירים בחברה. "הירידה העולמית בביקושים פוגעת בהיקפי הייצוא, וירידת ערך הדולר פוגעת בהיקף ההכנסות מיצוא. עדיין יש סכנה אמיתית לסיכויי שרידותם של חלק מהיצואנים במשק, ובראשם יצואני ההיי-טק".

"מגמה של שחרור תקציבים"

מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, אמר בעקבות פרסום הנתונים כי "החל מהמחצית השנייה של 2008 עבר המשק הישראלי ממצב של תאוצה למצב של בלימה מוחלטת. החברות צמצמו הוצאות בצורה חריפה ו'סגרו את הברזים', לא בגלל ירידה בביקושים - אלא בגלל הרצון להיערך לקראת המשבר. הסיבה להתנהגות הזו הייתה שרוב החברות במשק עדיין מצולקות מפצעי המיתון הקודם, שהסתיים בנובמבר 2003". קובנט הוסיף כי "רוב החברות במשק עברו למצב של ניהול משבר וקיצוצים בכל התחומים. מציאות זו נמשכה עד סוף הרבעון הראשון של 2009. החל מחודש מאי השנה אנו רואים מגמה של 'שחרור תקציבים'. הרושם שהתקבל ברוב החברות הוא, שהמשבר לא פגע במשק הישראלי כפי שחששו, ובחלק מהמקרים התגלה כי הפעילות אף התרחבה. בנוסף, המערכת הבנקאית התחילה לשחרר במידה מסוימת את מחנק האשראי, מה שהביא להורדת הסיכון הענפי והשפיע לטובה על יכולת העסקים לשרוד". לדבריו, הנתונים אינם מבשרים על שינוי מגמה בשלב זה, אלא על שינוי כיוון בתודעה של החברות במשק. "במילים אחרות", הוא אמר, "אנחנו רואים מעבר מניהול שהתבסס על 'פאניקת המשבר' - לניהול רציונאלי יותר".