רבע מהציבור (24%) נתקלו לפחות במצב אחד בו רופא המשפחה לא נתן להם את הטיפול המועדף עקב המגבלות שמטילות קופות החולים על הרופא. כך עולה מסקר שערכה ההסתדרות הרפואית.
הסקר נערך באמצעות חברת גיאוקרטוגרפיה ביוני 2009, בקרב מדגם מייצג של 500 איש, גברים ונשים.
הרופא מסרב כי התרופות והבדיקות יקרות מנתוני הסקר עולה, כי 16% ממשתתפי הסקר נתקלו באחד או יותר מהמצבים שבהם רופא המשפחה סירב לרשום להם תרופות או לשלוח אותם לבדיקות שבהן חפצו, מאחר שהיו יקרות מדי והקופות לא אישרו אותן.
12% מהציבור ציינו, כי נתקלו במצב שבו רופא המשפחה סירב לאשר להם בדיקה במכון מסוים, מכיוון שקופת החולים אינה עובדת עם אותו מכון.
עוד עולה, כי 9% נתקלו במצב שבו רופא המשפחה סירב להפנות אותם לבית חולים מסוים, שבו רצו להתאשפז, מאחר שקופת החולים שלהם אינה עובדת עם בית חולים זה. 24% ציינו, כאמור, כי נתקלו לפחות באחד ממצבים אלה.
סומכים על הרופא מהממצאים עולה, כי 83% רואים ברופא המשפחה את נציגם מול קופות החולים, ומצפים ממנו להיאבק למען האינטרסים של החולים. 67% סבורים, כי רופאי המשפחה נכנעים יותר מדי לקופות החולים בדרישותיהן לחסוך בתרופות ובבדיקות יקרות.
עוד עולה, כי 63% סבורים, שבמצב הנהוג כיום, נאמנותו של הרופא נתונה בראש ובראשונה לקופות החולים, ואילו החולה נמצא במקום השני.
עוד נמצא, כי 74% סומכים על רופא המשפחה שלהם. אולם בקרב אלה שנתקלו בסירוב מצד הרופא לקבל את הטיפול או הבדיקה שבהם היו מעוניינים, צונח שיעור החולים הסומכים על הרופא ל-60%. לעומת זאת, שיעור החולים הסומכים על הרופא בקרב אלה שלא נתקלו בסירוב עולה ל-79%.
הסקר מעלה, כי חולים שנתקלו בסירוב של הרופא לתת טיפול או בדיקה בשל התנגדות הקופה, החליפו את הרופא בשיעור גבוה יותר מאלה שלא נתקלו בסירוב (19% לעומת 12% בהתאמה).
נשארים נאמנים לרופא 87% ממשתתפי הסקר ציינו, כי לא החליפו את רופא המשפחה שלהם בשנה החולפת. הסיבות העיקריות: חוסר שביעות רצון מהיחס שהפגין הרופא (4%), חוסר שביעות רצון ממקצועיותו של הרופא (3%), מעבר לאזור מגורים אחר (3%), מעבר של הרופא לקופה אחרת (2%) ומעבר לקופה אחרת (1%).
המפלט: רופא פרטי 54% מהציבור ציינו, כי הם יעדיפו לפנות לרופא פרטי על-מנת להבטיח לעצמם את הטיפול או את הבדיקה המועדפים, במטרה להימנע מהטלת הווטו של הקופה.
מתווכחים עם הרופא ומאשימים את הקופה אחד מכל חמישה חולים (21%) ציין, כי הוא זוכר לפחות אירוע אחד שבו ניהל ויכוח עם רופא המשפחה, על-רקע סירובה של הקופה לאשר לו תרופה או בדיקה או אשפוז בבית חולים מסוים.
מתוצאות הסקר עוד עולה, כי 89% מאשימים את קופות החולים, כי הן מונעות במדיניותן מהרופאים להעניק את הטיפול האופטימלי לחולים. עם זאת, אף שהציבור מודע לכך שהסירוב של הרופאים להעניק למטופלים את הטיפול שבו היו מעוניינים הוא תוצאה של מדיניות הקופה, 11% מהציבור עדיין מאשימים את הרופאים במצב שנוצר.
ד"ר יורם בלשר, יושב-ראש ההסתדרות הרפואית, מציין כי הסקר מצביע אומנם על-כך שהציבור סומך על הרופא ומאמין בו. עם זאת, ברור כי במציאות שנוצרה, גם החולה וגם הרופא, משלמים את המחיר של האילוצים הכלכליים שמכתיבות הקופות, וכי יש חשש לפגיעה בקשר שבין הרופא לחולה, שקשה להפריז בחשיבותו.
לדבריו, הציבור רואה ברופא את נציגו מול קופות החולים, וכי יש לקיים דיון ציבורי בשאלה כיצד להבטיח את התנאים שיאפשרו את יישום מחויבותו של הרופא כלפי החולה בלבד. יש לדון בשינויים הנדרשים בנוסחת הקפיטציה ובעידכון מקורות המימון של הקופות, כך שמצבן הכלכלי יאפשר להן לתת את הטיפול המיטבי לחולה - דבר שהן ללא ספק שואפות אליו.
