במחצית הראשונה של 2009 גדל החוב הממשלתי בישראל ב-4.9% (27 מיליארד שקל), מ-547 ל-574 מיליארד שקל - שיא של כל הזמנים. העלייה בחוב הממשלתי והירידה הצפויה בתוצר המשק יגדילו להערכת משרד האוצר את יחס החוב-תוצר מ-78.3% בסוף 2008 ל-84.0%-84.4% בסוף 2009.
יחס החוב-תוצר הוא אחד המדדים החשובים ביותר לקביעת חוסנו של משק. לישראל היה בסוף 2008 יחס חוב-תוצר מהגבוהים בעולם המפותח, ואולם המצב עשוי להשתנות בשל המשבר הכלכלי העולמי, שכן יחס החוב-תוצר בישראל צפוי לעלות באופן מתון לעומת העלייה במדינות שנפגעו קשה יותר מהמשבר הכלכלי העולמי.
מנתונים שפירסמה אתמול היחידה לניהול החוב הממשלתי באגף חשב הכללי במשרד אוצר עולה כי הסיבה העיקרית לעלייה בחוב הממשלתי במחצית הראשונה היא גיוס חוב נטו של כ-26 מיליארד שקל שביצע החשב הכללי. הסיבה לגיוס היא הגירעון הגדול הצפוי לפי תוכניות האוצר בתקציב המדינה ל-2009 - גירעון של 44.4 מיליארד שקל, שהם 6.0% מהיקף התקציב. היקף הגיוס הכולל של הממשלה במחצית הראשונה של 2009 היה 60 מיליארד שקל. חלק מהגיוס נועד למיחזור חובות. לפי תוכניות האוצר, סך הגיוסים ברוטו השנה יהיה 90 מיליארד שקל.
מתוך 60 מיליארד השקלים שגויסו במחצית הראשונה של השנה, 48 מיליארד שקל היו בחוב סחיר בשקלים, 10 מיליארד שקל בחוב במט"ח, והיתר בחוב לא סחיר בשקלים. היקף הגיוס באמצעות מכרזי החלף היה כ-22% מסך הגיוס הסחיר.
למרות היקף ההנפקות הגדול המשיך להירשם בשוק הראשוני יחס כיסוי (היחס בין היקף הביקושים לכמות המוצעת בהנפקה) גבוה. הטווח הממוצע לפדיון של כלל הגיוסים במחצית הראשונה של השנה היה 7.1 שנים, לעומת 10.2 שנים בגיוסים באמצעות מכרזי ההחלף. הטווח הממוצע לפדיון של מלאי החוב הממשלתי הוא 6.4 שנים.
56% מהגיוסים במחצית הראשונה של השנה היו בחוב שקלי בריבית קבועה, 20% בחוב צמוד למדד, 7% בחוב בריבית משתנה, ו-17% בחוב במט"ח. תמהיל גיוסים זה תומך, לדברי החשב הכללי, במגמות וביעדים ארוכי הטווח בניהול החוב הממשלתי - הגדלת שיעור החוב השקלי בריבית קבועה על חשבון החוב הצמוד למדד, החוב בריבית משתנה והחוב במט"ח.
