"התחבאנו מאחורי כורסאות"

אל המרתף התל אביבי ברחוב נחמני בתל אביב מגיעים מדי מוצאי-שבת בני הנוער של הקהילה ההומו-לסבית. על חזית המבנה אין סממן המעיד כי מדובר בבית האגודה המרכזי של הקהילה, וזאת כדי לייצר דיסקרטיות עבור הומואים ולסביות הנמצאים בארון ואינם בשלים לכך שזהותם המינית תיחשף. תקרית הירי בה נרצחו שני בני נוער גבתה מחיר כפול. החשיפה מכורח הנסיבות הותירה את הנוער שנקלע למקום ולא יידע בכך את בני משפחתו בהתלבטות האם לספר את סודו. בבתי החולים שיכנעו את הצעירים הבוכיים להודיע להוריהם על שאירע, וכדי לסייע להורים המומים - אף נפתח קו ייעוץ מיוחד. להימלט בזמן הירי מן הדלת הצרה של המבנה, שבפתחה עמד המרצח, לא היה ניתן. עדי ראייה שסיפרו על רגעי האימה תיארו את ההלם הראשוני. "ניסינו לברוח, אבל לא היה לאן. החבר'ה ניסו להתחבא מהיריות מאחורי הכורסאות ומאחורי רהיטים אחרים", סיפר בבכי אחד מהם. אחר סיפר כי היורה נכנס למקום כשהוא לבוש שחורים ועוטה מסיכה. לדבריו, כל מי ששהה בחדר נפגע בצורה זו או אחרת. בית האגודה ההומו-לסבית אינו מועדון בילוי, אך משמש לפעילות חברתית. הפעם הוא שימש כבר-נוער. הייתה אווירה רגועה של סוף-השבוע, שנקטעה באחת בידיו של בן-עוולה. בחדר פשוט המואר באור פלואורסנט נותרו הגופות, וכתמי הדם שנמרחו על הרצפה, על הכורסאות, על המיני-בר ועל שולחן הביליארד הקטן. את הדם הזה של צעירים שטרם הגיעו לגיל בו מתחילים את "החיים האמיתיים" לא יכסו כל כך מהר. האצבעות מצד חברי הקהילה כבר מופנות אל החרדים, ואל מה שהם מכנים כהסתה נגדם. בהפגנה דוממת ליד זירת הירי ניצבו כמה עשרות מבני הקהילה ותומכיהם ונשאו בידיהם שלטים, שבהם נכתב: "סיעת ש"ס - דמם בידיים שלכם", "לא מפחדים, את השנאה עוצרים", "לא ניכנע לטרור ההומופובי", בוכה על הילדים שנרצחו", "לא רוצחים בני אדם" ו"נסים זאב - יש לך דם על הידיים". במהלך הלילה עלה מספר המפגינים למאות, שצעדו משדרות רוטשילד לעבר המרכז הגאה בגן מאיר.