הותר לפרסום: בית המשפט העליון דחה (יום א', 9.8.09) את ערעורו של הנטורופת ד"ר צבי בן משה על הרשעתו בעבירות מין ובאונס בת אחותו. מדובר בפרשה שהתנהלה בין השנים 1993-1990 בעת שהקורבן הייתה כבת 15. נדחתה גם בקשתו של בן-משה להקל בעונש 4 שנות מאסר ופיצוי של 75 אלף שקלים, שהוטלו עליו. השופטת מרים נאור כתבה כי "דווקא על שום כישוריו המיוחדים וסגולותיו הייחודיות היה מקום לצפות ממנו להתגבר על יצריו ולהימנע מניצול ילדה תמה שהלכה שבי אחריו ושמרה על מוצא פיו".
מהאישום נגד בן-משה, מומחה בתחום הרפואה הטבעית, ובעליהן של כמה מרפאות ברחבי הארץ, עולה כי במשך כ-3 שנים ביצע בבת אחותו שורה של עבירות מין "בביתו שבערד, במרפאתו ברחובות ובנסיעותיהם המשותפות". עוד עולה מהאישום כי המעשים בוצעו בנערה, כאמור אז בת 15, בתקופה שבה התגוררה עם אמה בקרבת ביתו של בן-משה, לאחר שהאם נמלטה עם ילדיה מאלימות בעלה.
בית המשפט ציין כי המתלוננת התלוננה נגד הדוד רק לאחר שנישאה, בשנת 2002, ועד אז נמנעה מחשיפת הפרשה כדי להגן על אמה "אשר תלותה הכלכלית והנפשית בד"ר בן-משה עמדו לנגד עיניה, הניאו אותה מחשיפת מעשיו. המתלוננת חששה מאוד מפני פירוק המשפחה". בהחלטה נכתב עוד כי "מעשיו החמורים של בן-משה לא נתנו לה מזור והצלקת בנפשה נותרה עמוקה כשהייתה... בחירתה לחשוף את המעשים שנעשו בה לאחר שנים בהן גזרה על עצמה שתיקה באו בעקבות קבלת טיפול פסיכולוגי פרטני ועידודו של בעלה". אמה של המתלוננת ובת דודתה תמכו בגרסתה.
יחסים חוקיים אך לא מוסריים בערעור נגד הרשעתו טענו באי-כוחו של בן-משה, עורכי הדין אביגדור פלדמן וחיים יצחקי, כי למעשה התקיים בינו לבינה "רומן אפלטוני שהגיע לעיתים לחיבוקים ונשיקות וכי יחסי מין שקיים עימה פעם אחת היו חוקיים אף שאינם מוסריים שכן הם בוצעו בהסכמה מלאה בין בגירים". עוד טענו כי לא ייתכן שהארועים המיוחסים למרשם התקיימו, ואף ערערו על אמינות גרסת המתלוננת בטענה לסתירות.
כאמור, בית המשפט דחה את הערעור. השופטים מרים נאור, אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן שבו וציטטו מהחלטת בית משפט המחוזי בבאר שבע שכתב כי "השפעת ד"ר בן-משה על המתלוננת הייתה כה גדולה עד שהיא הפכה ככלי ביד יוצרו ובן-משה עשה בה כבשלו בהיותו מודע להשפעתו עליה".
הם אף דחו את הערעור על העונש "בית המשפט התחשב בנסיבות האישיות של בן-משה ובעדויות ההגנה בדבר תרומתו לחברה ולקהילה וקבע כי דווקא על שום כישוריו המיוחדים וסגולותיו הייחודיות היה מקום לצפות ממנו להתגבר על יצריו ולהימנע בניצול ילדה תמה שהלכה שבי אחריו ושמרה על מוצא פיו". הם ציינו כי בדוח הערכת מסוכנות שנערך לבן-משה נקבע כי "אין לשלול מצבי סיכון עתידיים נוכח עמדתו ביחס למעשים בהם הורשע... המערער ניצל את מצוקתה של נערה צעירה שלא העזה להתלונן נגדו נוכח התלות שלה ושל משפחתה בו, רצונה שלא לפגוע באימה ובמצבה הרגשי באותן שנים".
